רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, השרף מקוצק, היה אדמו"ר שניהל חצר חסידית בעלת גישה ייחודית, שהתבטאה בעיקר ברדיפה רדיקלית אחר האמת.

תולדותיו

למד אצל היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל רבי שמחה בונים מפשיסחא.

לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל החידושי הרי"ם מגור. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות.

דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים.

חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על האמת, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מכבוד ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית[1]. בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה אברכים בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם בבית המדרש של רבם.

רבי מנחם מנדל נהג להסתגר בחדרו, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש.

לאחר פטירתו, מילה את מקומו בנו רבי דוד[2], אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של רבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל חידושי הרי"ם.

חתנו של השרף מקוצק, רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זצ"ל, בעל האבני נזר והאגלי ט"ל, שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ברבי יצחק מוורקא. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" (טיש באידיש) ולנהוג באדמו"רות.


לקריאה נוספת

  • סנה בוער בקוצק, הרב מאיר אוריין שליט"א.

קישורים חיצוניים

מאימרותיו

מתולדותיו

הערות שוליים

  1. ↑ ור' בקישור סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.
  2. ↑ ר' באנצקלופדית "דעת".
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_מנחם_מנדל_מורגנשטרן_מקוצק&oldid=47128"