תרי עשר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
תרי עשר הוא אוסף של שנים עשר ספרי נביאים קצרים שקובצו לספר אחד החותם את "נביאים אחרונים" שבתנ"ך. ע"פ הילקוט שמעוני[1] קובצו כחטיבה אחת כיוון ש"איידי דזוטר מירכס" - מתוך שהם קצרים עלולים להאבד.
זמנם של הנביאים המופיעים בתרי עשר אינו מקביל אלא בסדר כרונולוגי - הנביא הראשון, הושע, ניבא מימי עוזיה מלך יהודה - אמצע הבית הראשון, וחגי, זכריה ומלאכי שהיו הנביאים האחרונים ניבאו בראשית הבית השני, בימי עזרא ונחמיה.
ספרי תרי עשר
ספרי תרי עשר הם:
- הושע- הושע בן בארי
- יואל- יואל בן פתואל
- עמוס- עמוס הנביא
- עובדיה- עובדיה הנביא
- יונה- יונה בן אמיתי
- מיכה- מיכה המורשתי
- נחום- נחום האלקושי
- חבקוק- חבקוק הנביא
- צפניה- צפניה בן כושי
- חגי- חגי הנביא
- זכריה- זכריה בן ברכיה
- מלאכי- מלאכי הנביא
דינים מיוחדים בתרי-עשר
למרות שבהפטרות אין מדלגים בין ספרי הנביאים מנביא לנביא בעניין שונה, בתרי עשר מדלגים (ובלבד שלא ידלג לאחור), מאחר שהורגל ללומדם יחד ונחשבים כולם כנביא אחד.
הערות שוליים
- ↑ ירמיהו רמז רנה