מושב מירון

מראה המושב - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום

מושב מירון שוכן מזרחית למרגלות הר מירון ומצפון לקבר רבי שמעון בר יוחאי הצמוד אליו. גובה היישוב הוא 694 מטר מעל פני הים . היישוב ממוקם לאורך כביש עכו צפת, כ- 9 ק"מ לפני צפת ובסמוך ליישוב צומת מירון, צומת מרכזית המובילה צפונה.

מושב מירון הוא באזור הגאוגרפי "גליל עליון מזרחי" בנפת צפת אשר במחוז הצפון . המושב מסונף מוניציפלית ל"מועצה אזורית מרום הגליל". אופיו של המושב הוא דתי. גרות בו כ-100 משפחות ובשנת 2008 היו בו 817 תושבים.

בצמוד ליישוב נמצא קבר רבי שמעון בר יוחאי, המרכז את המספר הגדול ביתר של מבקרים לאחר הכותל המערבי. סביב ליישוב קברות צדיקים רבים המושכים תיירים מסורתיים רבים לאזור.

מקור השם: על שם מירון הקדומה, ששמה השתמר בשמו של הכפר הערבי הנטוש מירון.

תולדות היישוב

מושב מירון נוסד בשנת 1949 בידי הוקם בידי עולים מהונגריה ומשוחררי המחלקה הדתית בחטיבה 7 על חורבות מירון. היישוב הוקם ע"י קבוצת לוחמים שנלחמו באזורי וכבשו אותו מדי הליגיון וראו במקום פוטנציאל להקמת גרעין התיישבותי. הסוכנות היהודית יחד עם תנועת הפועל המזרחי ואנשי המקום הפכו את המקום ליישוב קבע.

התפתחותו של היישוב היא נמרצת: 299 תושבים בשנת 1961, 500 - בשנת 1983, 758 - בשנת 1995 ובשנת 2008 מנה 817 תושבים.

חינוך ביישוב

במושב גני ילדים ופעוטון. כל בתי הספר הם פורמאליים דתיים. ילדי גיל בית ספר יסודי לומדים בית ספר חמד מירון שבישוב ובבית ספר נועם שבצפת.

ילדי גיל חטיבת הביניים ותיכון לומדים בישיבת בני עקיבא שבישוב והבנות באולפנת בני עקיבא שבישוב, חלק מבני הנוער יוצאים ללמוד בפנימיות במקומות שונים בארץ.

פעילויות תרבות וחברה: ביישוב רכזת קהילתית המלווה את כל תחום התרבות וסניף בני עקיבא המופעל ע"י קומונרית-בת שרות לאומי ומדריכים מקומיים מקרב הילדים, בנוסף נערכים בישוב שיעורי תורה בבית הכנסת.

תעסוקה ויזמות

היישוב במקורו הוא מושב חקלאי של "תנועת המושביםן של הפועל המזרחי". עם השנים פחת העיסוק בחקלאות. עם זאת, גם היום יש עדין משקים חקלאים פעילים בתחום גידול עופות לפיטום ומטעים וכרמי יין.ביישוב כ- 45 משקים פעילים בעיקר בגידולי תרנגולות לפיטום, שטחים נטועים ברובם בכרמי יין ומעט מטעים של נשירים ומפעל משפחתי אחד- "שזיפרון" העוסק בתחום הפירות היבשים בעיקר אריזה, שיווק וייבוש שזיפים.

שאר התושבים עובדים כשכירים מחוץ ליישוב, עובדי הוראה ביישוב ומחוצה לו ומעט עצמאיים.

ענף נוסף שבהם עוסקים התושבים הוא חדרי אירוח החדרים הם ברמות אירוח שונות, ועיקר האורחים הם חרדים שמגיעים בשבתות לשהות בצילו של קבר רבי שמעון בר יוחאי.

מקור: תנועת אור תנועה להתיישבות]