חוה

חווה היתה האשה הראשונה בעולם, "אם כל חי" בלשון התורה, ומכאן שמה. אשת אדם. סיבת קריאתה חוה ולא חיה כפי שהיה אמור להיות על פי המשמעות שממנה נגזרה שמה "אם כל חי", רש"י והאבן עזרא מבארים שפעמים מתחלף יו"ד בוי"ו^[1]. האור החיים מבאר ששמה נגזר מ"חיויא" - כלומר נחש, שהוא שפיתה אותה, עוד הוא מבאר שנראת חוה על שם שבגינה חווים כל נשי העולם את צער הלידה בלידתם. נבראה ביום השישי לבריאה בשעה השביעית על פי הגמרא במסכת סנהדרין (לח,ב) "שביעית נזדווגה לו חוה".

היא נבראה מצלע שחתך השם מאדם. רש"י ( בראשית ב,כא) מסביר שאין הכוונה לצלעות כחלק המגן על הריאות אלא לצד. וכן כתוב בגמרא במסכת עירובין (יז) "שני פרצופים נבראו".

באותו היום התווכחה עם הנחש על איסור אכילה מעץ הדעת, כשלבסוף פיתה אותה ואכלה והאכילה גם את אדם.

בעקבות חטא זה נגזר עליה שבעצב תלד, תשתוקק לבעלה והוא ימשול בה.

הולידה את קין, הבל ושת. על פי הגמרא בסנהדרין (שם) את קין והבל היא הולידה בשעה השמינית של אותו היום -"שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה". נראה מהפסוק שהיא בחרה לקין את שמו שכן נאמר "ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'". על פי המדרשים הולידה איתם גם בנות (בראשית רבה, מובא ברש"י ד,א).

הכתה את בעלה - ר' תבנית:הידעת?/י"א חשוון ה'תשס"ט

קישורים

שיעור על עונשה של חוה באתר ישיבה