חרם דרבינו גרשום

חרם שהטיל רבנו גרשום מאור הגולה בהסכמת קהילות אשכנז וצרפת על כל מי שלא ישמור על התקנות שתיקן.

בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו.

את החרם ניתן להתיר ע"י היתר ממאה רבנים משלוש ארצות ושלוש קהילות (לדוגמא: מי שאשתו נשתטית וכדומה).

יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם.

בסך הכל ישנם עשרים וארבעה דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה^[1]).

הערות שוליים