רכוב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
רכוב היא אחת מדרכי הקניין בבהמות.
הגדרה
הקונה רוכב על הבהמה (בבא מציעא ח א).
מקור וטעם
בטעמו חקר הפרי משה (קניינים לב-א) בין שלוש אפשרויות:
- מדין משיכה, שהולכת בגללו (רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב), וכן כתבו תוס' (בבא מציעא ח: ד"ה רכוב) שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י (בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה) שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
- מדין הוראת בעלות (כחזקה).
- קניין חדש (כיד) (וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[1]) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה (ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב).
הנכס
הנכסים הנקנים הם בהמה.
פרטי הדין
מקום הקניין - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים (שו"ע קצז-ה). והקצוה"ח (קצז-ב) התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים.
בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה (בבלי:בבא מציעא ח:).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים#סוגי_הקניינים ד"ה סוגי הקניינים.