הספד

צער נפשי פונה לעומת הפסדים רוחניים [ע"א ג ב י]. החובה לספר בשבח הנפטר ולהתבונן על גודל האבידה [מ"ש שלו]. השמעת דברים הפועלים על האדם לשום לבו על תכלית החיים, באופן כזה שיהיה הרושם נעשה עליו יפה להישיר את דרכי חייו גם הוא [עפ"י מ"ר 395 (קבצ' א עא)]. ◊ מבטא הגרעון וההעדרה [עפ"י ע"ר א קצא].

הספד לחכם

מתן ההכרה והחשיבות האמיתית לערכו הגנוז של אוצר הטוב אשר בנפש החכם [עפ"י ע"א ד יג ז]. ע' במדור מוות ועניינו. יקרא דחיי. ושם, יקרא דשכבי. ע' במדור זה, מספד. ושם, תענית. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, התעצלות בהספדו של חכם.