רבי חנוך העניך אייגש
|
|
- הדף "מרחשת" מפנה לכאן. לערך העוסק בקרבן בבית המקדש, ראו מנחת מרחשת.
רבי חנוך העניך אייגשׂ (אייגס) היה רבה האחרון של וילנא, מגדולי למדני ליטא ומחבר ספר "מרחשת". מראשי תנועת המזרחי בליטא.
תולדות חייו
נולד ברוסייני, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרכ"ד לאביו ר' שמחה ראובן, סוחר ומחבר ספרים פורה (כינויו היה ש"ר העדולמי). למד תוטרה בבריסק, שם הושפע מרבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. לאחר מכן למד בקובנה ב"בית המדרש הנויאזי", בית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין. נשא לאשה את הינדא, נכדתו של ר' ששמואל ז'יברטנסקי, מורה הוראה בווילנא.
בשנת תרנ"ח התמנה לכהן כרב בוילנא. בשנת תר"ע נבחר כאחד מנציגי רבני פלך וילנא בכנס הרבנים בפטרבורג.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, מילא את מקומו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי כרב הראשי של קהילת וילנא. גם לאחר ששב הרב גרודז'ינסקי, נמשך שיתוף הפעולה ביניהם. יחד הם פעלו בעד מינויו של הרב יצחק רובינשטיין לרב בוילנא, נגד מינויו של "רב מטעם".
לאחר המלחמה, כשהוקם בוילנא "הכולל לאברכים" אליו נתקבצו מטובי האברכים בליטא, נבחר להיות ממלא מקומו של ר' חיים עוזר בנשיאות הכולל.
בקיץ תרע"ז השתתף בייסוד "האספיה הלאומית" בוילנא, שמטרתה היתה לסייע להשגת זכות יהודית על הארץ, להפיץ את רעיונות שיבת ציון, לחזק את החינוך ועוד.
בי"ז באלול תרע"ט, לאחר שהסתדרות הלאומית שינתה את פניה, היה שותף לייסוד המזרחי בוילנא, לארח שהעיר עברה לידיים פולניות.
בשנת תרפ"ד, בועידת המזרחי בוילנא כיהן כסגן יושב הראש, ובועידה בשנת תרפ"ז בורשה שימש כיו"ר.
הוא חתם על "קול קורא" להצטרף למזרחי. אמנם, עם מעבר מרכז המזרחי מוילנא לורשה, חדל מפעילות אקטיבית במזרחי, אולם המשיך לתמוך בתנועה ולעזרו לה כשהזדמן לידו. הוא עודד את בנו, שמחה ראובן לפעליות ציונית במזרחי.
בשנת תרצ"ה היה מיוזמי הקמת המחלקה החרדית בקרן הקיימת לישראל.
לאחר פטירת ר' חיים עוזר, בשנת ת"ש, נחשב לראש רבני וילנא.
הרב אייגש נרצח בשואה. ישנה עדות אחת לפיה נרצח בט"ו באלול תש"א, וישנה עדות לפיה נרצח בימי בין המיצרים.
ספריו
- מרחשת'- חקרי הלכה ודיונים תלמודיים. ספר זה פופולרי מאד בישיבות. הספר נקרא כך משום "אשר רחש לבי דברים טובים ונימוקים", כלשון המחבר בשער הספר. בהקדמת הספר, מביע המחבר הסתייגות משיטת בריסק, ואף על פי שספרו מלא בחידושים למדניים ופלפלניים, אינו משתמש בשיטה זו.
- מנחת חֵנוך- בענייני סדר קודשים, מסכת עבודה זרה ועוד. צורף לספר "עולת שמואל", שבו הובאו חידושי תורתו של חמיו - הרב שמואל זיברטנסקי.
קישורים חיצוניים
- הספר "מרחשת" באתר היברו בוקס.