קל וחומר
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
קל וחומר הוא אחד משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, ושימוש בו נפוץ בתלמוד. מצוי בתלמוד גם בשם "כל שכן" או "והלא דין הוא". משמעו: אם בעניין א' הדין כך על אחת כמה וכמה שיהיה כך הדין בעניין ב'.
דרישת קל וחומר
קל וחומר היא מידה המובנת בשכל, והיא אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
צורת לימוד קל וחומר
קל וחומר נלמד בשני הכיוונים, מהקל לחמור ומהחמור לקל:
- יש עניין מסוים שבו קיים דין חמור. ישנו עניין אחר החמור יותר. הלימוד הוא: אם בעניין הקל קיים הדין החמור, ודאי שבעניין החמור צריך להתקיים הדין החמור.
- יש עניין מסוים שבו קיים דין קל. ישנו עניין אחר הקל יותר. הלימוד הוא: אם בעניין החמור קיים הדין הקל, ודאי שבעניין הקל צריך להתקיים הדין הקל.
קל וחומר בתורה
קל וחומר מצוי גם בתורה, כגון, משה האומר לה': "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְקֹוָק לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם", והקל וחומר הוא, אם בנ"י לא האמינו לי, ודאי שפרעה לא יאמין לי.
להלן עשרה קל וחומר בתנ"ך, לפי מדרש רבה
"הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב" [[ספר בראשית]], מ"ד,ח'. רבי ישמעאל: זה אחד מעשרה קלים וחמורין, שכתובים בתורה. הן כסף וגו' השיבנו אליך, קל וחומר ואיך נגנב!
(שמות ו) הן בני ישראל לא שמעו אלי, וקל וחומר ואיך ישמעני פרעה!
(במדבר יב) ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה, קל וחומר לשכינה!
(דברים לא) הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם, קל וחומר ואף כי אחרי מותי!
(ירמיה יב) כי את רגלים רצתה וילאוך, קל וחומר ואיך תתחרה את הסוסים!
(שם) ובארץ שלום אתה בוטח, וקל וחומר ואיך תעשה בגאון הירדן!
(שמואל א כג) הנה אנחנו פה ביהודה יראים, וקל וחומר ואף כי נלך קעילה!
(משלי יא) הן צדיק בארץ ישולם, קל וחומר ואף כי רשע וחוטא!
(אסתר ט) ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה וגו', וקל וחומר בשאר מדינות המלך מה עשו!
(יחזקאל טו) הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, קל וחומר אף כי אש אכלתהו ויחר!
הגבלות
ישנם דברים שלא ניתן ללמוד בקל וחומר, למשל אין עונשין מן הדין, כלומר-לא מיחייבים עונש מיתת בי"ד, על פי לימוד מקל וחומר. ודיו לבא מן הדין להיות כנדון. כלומר-לא למדים מהדבר הקל לחמור, דין בכמות שאין בקל רק מכוח הסברא שהחמור צריך להיות חמור יותר.