יונה בן אמתי
|
|
יונה בן אמתי היה נביא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. הוא כתב את ספר יונה, החמישי מתרי עשר בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר אלישע הנביא שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה אליהו הנביא. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול נחלת שבט זבולון ואימו משבט אשר. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר במצות עשה שלא הזמן גרמא כפי שנאמר:"ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ודילמא סבר לה ([[מסכת עירובין]],דף צ"ו,א', גמרא). נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב במסכת יבמות.
תוכן הספר
לפי המסורה ספר יונה מחולק לשני חלקים: פרקים א' וב' ופרקים ג' וד'. כל חלק כולל צו השליחות, תנועה לקהל היעד, תפילה, תשובה ונס – בראשונה ליונה הנביא ובשנייה לתושבי נינוה. המדרשים מוסיפים פרטים לכתוב בספר וכך אפשר לקבל תמונה מלאה יותר על האירועים.
- יונה יצא לנינוה. באוניה. בעת סערה הוא גילה את יראת האלוקים של המלחים, אשר לפי חז"ל, היו כל אחד בעל אמונה אחרת. המלחים התפללו, חענו וניצלו. לפי חז"ל, הם הודו על הנס, עלו מיפו לירושלים, עשו ברית מילה ונדרו להביא איש את אשתו ליראת ה'. גם יונה הנביא ניצל, הדג פלט אותו מהים לים בנינוה – בסוריה - בצפון מזרח הים התיכון, במקום ייעדה של האוניה תרשיש - במערב הים התיכון, צפון אפריקה או ספרד.
- יונה הגיע לנינוה, מלך העיר קרא לתשובה. התושבים והבהמות צמו והקב"ה סולח להם. ליונה קרא, שוב, נס, צמח עץ קיקיון והוא ניצל מהחום ןמהיובש. הוא מתרעם על חסדו של האל על שקבל את תשובתם של תושבי העיר. רבי שמעון בן לקיש מצוטט בתלמוד ירושלמי כי הסיבה לכך היא "תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה" ([[מסכת תענית]], ב',א'). דעת המשנה היא שונה, התשובה הייתה שלמה (ב',א').
שלושת השליחויות
ילקוט שמעוני מתאר את שלושת השליחויות של יונה הנביא וכן מביא את הסיבה לסירובו לצאת לנינוה:
וכך הדרשן פותח את מאמרו: ולמה ברח:
- שפעם ראשונה שלחו להשיב את ערי ישראל, ועמדו (שמעו את) דבריו, שנאמר הוא השיב את ערי ישראל (להלן).
- פעם שנית שלחו על ירושלים להחריבה, כיון שעשו תשובה עשה הקב"ה ברוב רחמיו ונחם על הרעה ולא החריבה וקראו אותו נביא השקר.
- פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה.
ממשיך הפרשן:" דן יונה בינו לבין עצמו ואמר יודע אני שהגוים קרובי תשובה הם ויעשו תשובה ומשלה רוגזי על ישרלא (וישראל מרוגזים עלי) ולא די שישראל קורין אותי נביא השקר, אלא אף עובדי אלילים קורין אותי נביא השקר. אברח למקום שאין כבודו שם"
גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל
בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" (א',ב'). יונה הנביא מוזכר בספר מלכים בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶרב',י"ד,כ"ה). המשכם של הפסוק - "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של ממלכת ישראל לבין גורל העיר נינוה ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית) והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר) "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה) כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה" (צ"ח,ב').
ישיבתו בתוך הדג
בפרקי דר' אלעזר יש תאור של הדג ומסעותיו של יונה הנביא מתחת לפני היום [1].
וכל מובא בילקוט שמעוני:" ר' מאיר אומר ממונה היה הדג לבלוע את יונה מששת ימי בראשית, שנאמר וימן ה' דג גדול, נכנס לתוך פיו כאדם שנכנס לביהכ"נ גדולה
- תאור חיצוני של הדג - והיו שתי עיניו כחלונות אמר פנסאות מאירות ליונה.
- תאור פנימי - ר' מאיר אומר מרגלית היתה תלויה במעיו של דג ומאירה ליונה כשמש הזה שההאיר בגבורה וראה יונה כל מה שבימים ובתהומות.
- המפגש עם הלויתן - א"ל הדג ליונה אי אתה יודע שיומי בא להתאכל לתוך פיו של לויתן, אמר לו הוליכני אצלו ואני מציל אותי ואותך מפיו. הוליכו אצל לויתן, אמר לו בשבילך ירדתי לראות את מדורך בים, ולא עוד אלא שאני עתיד לירד וליתן חבל בראשך ולעשות סעודה ממך לצדיקים, הראהו חותמו של אברהם אבינו הביט לברית וראה לויתן וברח מלפניו מהלך שני ימים,
הסיור - אמר לו אני הצלתיך מפיו של לויתן הראני כל מה שבימים ובתהומות,
- והראהו נחל גדול של אוקינוס שנאמר ונהר יסובבני,
- והראהו שבילי ים סוף שעברו ישראל בתוכם שנאמר סוף חבוש לראשי,
- והראהו מקום שמשברי הים אליו יוצא (סוף האוקיאנוס) שנאמר כל משבריך וגליך עלי עברו והראהו
- עמודי ארץ במכוניה שנאמר הארץ בריחיה בעדי לעולם,
- והראהו שאול תחתית שנאמר מבטן שאול שועתי,
- והראהו גיהנם שנאמר ותעל משחת חיי,
- והראהו היכל ה' שנאמר לקצבי הרים, מכאן אנו למדים שירושלים על שבעה הרים עומדת,
- ראה שם אבן שתיה קבועה בתהומות, וראה שם בני קרח עומדים ומתפללים עליה,
סוף האגדה: " והיה יונה שלשה ימים ושלשה לילות במעי הדג ולא התפלל, אמר הקב"ה אני הרחבתי לו מקום במעי דג זכר כדי שלא יצטער והוא אינו מתפלל אני מזמן דגה מעוברת שס"ה אלפים רבבות דגים קטנים כדי שיצטער ויתפלל לפני, מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים, באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת ואמרה לו דגה לדג איש נביא שבמעיך שגרני הקב"ה לבלעו אם אתה פולטו הרי טוב ואם לאו אני בולעך עמו, אמר לה מי יודע אם הדבר שאתה אומר אמת, אמר לו לויתן, הלכו אצל לויתן, אמרה לו דגה לויתן מלך על כל דגי הים אי אתה יודע ששגרני הקב"ה אצל דג זה לבלוע איש נביא שבמעיו, אמר לה הן, אמר לו דג ללויתן אימתי, אמר לו בשלש שעות אחרונות כשירד הקב"ה לצחק בי שמעתי כן, מיד פלטו ובלעתו הדגה והיה בצער גדול מתוך הדוחק ומתוך הטנוף, מיד כוון לבו בתפלה שנאמר ויתפללל יונה וגו'
אליקים בן-מנחם בפרושו לספר יונה ב "תרי עשר א" בסדרת "דעת מקרא" בהוצאת מוסד הרב קוק 1973 מביא מקור המספר על מקרה שקרה בשנת 1927: ליד איי פוקלנד, לוויתן בלע איש צוות סירת דייג ולאחר שלשה ימים של שהייה בבטן הדג, הדייג נמצא חי (על פי מאמרו של אמברוז ג'ון ןילסון Ambrose John Wilson ,Princeton Thelogical Revue 1927.).
קיימת סברה ש אליקים בן-מנחם מביא. בפירושו של ר' יוסף כספי נאמר:"ודע עוד כי סברות בכל סיפור זה, מעלייתו לאונייה עד "ויקא את יונה אל היבשה" (ב',י"א) כי יש אומרים , שהיה כולו בהקיץ. ויש אומרים שהיה כולו בחלום והמראה הנבואה. מכאן הוא מסכם:" פרקים אוב הם בבחינת חזון ופרקים ג וד הם בחינת הסיפור על מה שקרה בפועל.
חז"ל ראו את הדברים כפשוטם ובין חותמי הברכות שבמשנה, תענית ב ד, כתוב: על הששית היה אומר מי שענה את יונה ממעי הדג , הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' העונה בעת
היכן קבור יונה
לפי המסורות השונות, קברו של יונה הנביא מצוי , לפי מסורות - לרוב מוסלמיות - במקומות הבאים:
- בכפר הערבי "משהד" ליד נצרת - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גתה חפר" - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו.
זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.
- ביפו - העיר ממנה יצא לשליחותו.
- בחלחול - עיר בהרי יהודה
- באשדוד - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס" .
קישורים חיצוניים
- עדי שגב, דמותו של יונה הנביא - בעיקר פרק ד': מקבילות לדמותו של יונה - משה רבינו ואליהו הנביא - אתר דעת 2004
- ↑ הרעיון בשימוש בשני ספרים מהעת החדשה: ז'ול ורן 20,000 מיל מתחת לפני הים ופינוקיו