מילון הראי"ה:אצילות (הרע שבאצילות בחיים הרוחניים)

אצילות האלהות - נפש ההויה^[1][א"ק ב שמח].

האצילות העליונה

אור חיי ההויה כולה [קובץ א תתעב]. צרור החיים העצמיים [קובץ ג קעט].

האצילות האלהית

^[2]- מקור כל ההויה כולה, כל החיים, כל היופי, כל העז, כל הצדק, כל הטוב, כל הסדר, כל ההתעלות. האצילות האלהית, היותה ומהוה את הכל, אין קץ לחפש שלה, אין סוף לאחדותה, לעשרה ותמותה, לזהרה ושפעת כוחותיה וגוניה. כל ימי השירה, כל פלגי נחלי ההכרה, כל עזוז החיים, כל השחוק ושמחת העדנים, הכל ממנה הולך ונוזל, בכל היא משפעת את הדר נשמת נשמתה, בכל מורד עמוק עד עמקי תהומות מגעת הופעתה, כבודה ותשועתה [א"ק ב שמט].

כללות ההויה האצילית, העליונה

הרום האין גבולי בכללותו. שורש כל היש ומקור כל ההתהוות, מעין העז של כל החיים, של כל הכח המתעלה ומתנשא. האור הכללי המחולל כל ומקיף כל [עפ"י ר"מ סו־ז].

מרומי האצילות

הרוחניות המנצחת את כל, בתפארת עזוז קדושתה [ע"א ד ט טז].

רום המעלה האצילית

יסודה הפנימי של המחשבה, השואפת להכלל בכל, ליחדא שמיא וארעא, לרומם ולנשא את כל היקום, לקשר ולעלה את כל מה שנפרד ונשפל [ע"ר א קנד].

עולם האצילות

רום עולם, עולם האלהות, מקום שאין סתירות, גבולים ונגודים, רק אושר וטוב, ורחב באין תכלית [עפ"י א"ק ב תמב־ג].

שם השם הנקרא על שם האצילות

האידיאלים הנשגבים ונחמדים מעולם עד עולם [ע"ה קלח].

מרום אצילות ההויה

האחוד הגמור של כל התכונות, המדות, הנטיות וההויות, עד שכל כעור מתיפה וכל רע נהפך לטוב וכל דין וגבורה מתמתק לחסד עליון גמור ובהיר [ע"ר א קמט].

סוד האצילות

יסוד הציור האלהי הפנימי ברום חביונו [קבצ' א קנד]. ע' במדור זה, בריאה, עולם הבריאה. ושם, יצירה, עולם היצירה. ושם, עשיה, עולם העשיה. ושם, אבי"ע.

הערות שוליים