מילון הראי"ה:גילוי אליהו (כינוי) (מדת אליהו)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
- ערך זה עוסק בגילוי אליהו (כינוי) (מדת אליהו). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך גילוי אליהו (פירושונים).
מדת אליהו
[1]- האהבה האלהית, כשהיא באה למדרגתה העליונה, מתהפכת היא לתכונה של קנאת ד', במדתה הטהורה. אז אינה עוד כח נפעל מהציור העליון האלהי, אלא מתהפכת לכח פועל, וכל המהות העצמית מתהפכת לתכונת האהבה, ומתפשטת בכל הרוחב של החיים וכל הגיוניהם ופעולותיהם. נשמה פועלת עליונה, כשהיא במדתה הגמורה, אינה צריכה לשום עיבוד וחידוש צורה. באישיות הפרטית היא מדת אליהו. ולפי אותה גבורת האהבה ועומק שכלה, עוצם חילה וקדושתה, כך היא מדת גילוי אליהו האישי [עפ"י א"ק ג שסד].
הערות שוליים
- ↑ ע' ירושלמי שבת י:, שקלים יד:. שהש"ר פר' א ט.