מילון הראי"ה:דין (מדת הדין האיתנה)

ערך זה עוסק בדין (מדת הדין האיתנה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך דין (פירושונים).

הקו המחשבתי בהמצאת ההויה הנגלית שתהיה מפוארה כ"כ עד ההשתוות, בפעולה והופעה נאצלת, עם ההויה הגנוזה בסתר עליון [עפ"י ע"א ד ט קלז].

מדת הדין העליונה

אור האמת [ע"ר ב תפח]. תפיסת הבריאה מצד תוכן הרצון העליון, המתגלה לה בערכו העצמותי עד לחשבון צמצומה וגבוליותה [ב"ר שעח].

מדת הדין של מעלה בעוצם חזקה

האידיאליות המאירה שברעיון היצירה, הקודמת לכל עולמים, הדורשת את האור בתכלית בהירותו [ר"מ צה].

מדת הדין של מעלה

- הבינה העליונה, השדינים מתעוררים מצדה, כדי לבסם העולם ולשכללו [פנק' ג שדמ].

הדין הקדוש

התוכן האידיאלי של כל היקום טרם הבראותו [עפ"י שם לא]. ע' במדור זה, גבורה גנוזה. ושם, גבורות, הגבורות. ע' במדור מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך, יצחק, מדתו של יצחק.