אנשים שזוהר היושר האלהי וההשפעה הטובה של הנימוס האנושי, אור התורה וברק המוסר, האירו את מחשכי שכלם ולבבם עד שהם חפצים ביושר וצדק, במדות טובות ופעולות נאות ויקרות מצד עצם טובם, הקרובים להיות "עושים דברים לשם פועלם ומדברים בהם לשמם" [א"ת ב 232].
חכמי לב
- משכילים מקוריים [א"ק א קפ].