שבט דן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבט דן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל . השבט נקרא על שם דן בן יעקב, בנו החמישי של יעקב, בנה בכורה של בלהה, שפחתה של רחל.

בעקבות ברכתו של יעקב לשבט דן " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר ([[ספר בראשית]],מ"ט, ט"ז- י"ז). הסמלים שנבחרו עבור שבט דן היו הנחש, המאזניים או כמו בתמונה משמאל "מזנק מן הבשן".

גבורתו של השבט

הרב אליהו מאלי במאמרו נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאלמציין את התכונות המיוחדות לשבט דן הן דין וגבורה. יעקב אבינו בברכתו לדן אומר : " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר ([[ספר בראשית]],מ"ט, ט"ז- י"ז) . הנחש מציין את האויב המכה מכה אנושה מאחור בערמומיות בלא שהמוכה מרגיש בו. הנחש הוא בעל ארס. הוא הסמל להרס וחבלה.

משה רבינו בברכתו מדגיש שני דברים: את גבורתו של דן, ואת שייכותו לצפון! " "וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" (ספר דברים, ל"ב, כ"ג)

בתקופת השופטים, מתגלת שמותו של שמשון אף הוא משבט דן. שמשון הוא שיא של גבורה גופנית. הוא משתמש בה על מנת להושיע את ישראל. שמשון בכוחו הגדול נאבק יחידי! מול כל מחנה הפלישתים ויכול להם. גבורתו מקורה בגבורה הכללית של שבט דן. אך נובעת מנזירותו - " נזיר אלוהים אני מבטן אמי... " (מקור: ספר שופטים, ט"ז י"ז).

חז"ל מספרים : "בשעה שבאו לקבור את יעקב במערת המכפלה, בא עשו וערער: יש מקום במערה לארבעה זוגות. אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה. נשאר מקום לזוג נוסף. יעקב קבר בחלקו את לאה והמקום שנשאר הוא שלי. אמרו לו יעקב קנה ממך את מקומך, שנאמר "בקברי אשר כריתי לי", כרה לשון מכירה. אמר להם הראו לי שטר מכירה, אמרו לו השטר במצרים, ילך נפתלי שהוא אילה שלוחה. רץ נפתלי למצרים, ובינתים התעכבה הלויה. חושים בן דן היה שם. כיון שהיו אזניו כבדות, לא שמע את כל המשא ומתן. שאל אותם מה זה? אמרו לו עשיו מעכב עד שיבוא נפתלי ממצרים. אמר להם ועד שיבא נפתלי ממצרים, יהי אבי אבא מוטל בבזיון? לקח מקל והכה בראשו של עשיו, נשרו שתי עיניו למרגלות יעקב... ומת עשיו (מקור: מסכת סוטה דף יג א) .

אף בעת הויכוח של יהודה עם יוסף לאחר שנתפס בנימין עם הגביע בידו, מסופר על גבורתו של חושים בן דן. "א"ר יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין... מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרס, עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם וביקשה ארץ ליהפך, עליהם אמר איוב שאגת אריה וקול שחל". שאגת אריה זה יהודה שכתוב בו גור אריה יהודה, וקול שחל זה חושים בן דן ששניהם נמשלו כארי שנא' דן גור אריה..." (מקור:בראשית רבה צג ז).

שבט דן במסע במדבר

במפקד שבטי ישראל במדבר סיני היה שבט דן השבט השני בגודלו: בתחילת המסע במדבר - 62,700 נפש במניין הראשון ([[ספר במדבר]], ב', כ"ו), ובערבות מואב, לפני הכניסה לארץ ישראל - 64,400 נפש {{מקור|(שם, כ"ו,מ"ב)}]. מקום חנייתו של השבט היה מצפון למשכן, ובעת מסעות הוא היה המאסף , יחד עם שבט אשר ושבט נפתלי (שם, שם, כ"ז).

שבט דן בתקופת ההתנחלות

נחלות שבטי ישראל
ערך מורחב - שבט דן


נחלת שבט דן נקבעה בהגרלה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען, בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל צרעה המקראית ואשתאול המקראית. הסיבה הייתה כי האמורי לא איפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (ספר שופטים, א',ל"ד).

עם זאת, בשירת דבורה, נטען כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים,ה' י"ז) - מכאן שהיה לשבט דן מוצא לים תיכון.

מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (י"ג, כ"ה) - דהיינו שם היה מחנה דן. משפחת מנוח אבי שמשון היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל".

עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"(י"ט, מ"ז).

יוצא מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים:

  1. מחנה דן בין צרעה לבין אשתאול .
  2. גוש דן בהווה מנחל הירקון עד נחל שורק.
  3. דן ליד מקורות נהר הירדן


צאצאי שבט דן בימינו

בימי הבינים עבר בין קהילות ישראל אדם בשם "אלדד הדני" שטען שהוא משבט דן. בין השאר נפגש עם ריה"ל. כיום, קהילת "ביתא ישראל" מאתיופיה מיוחסת ע"י רבים כצאצאי שבט דן, וכן פסק הגר"ע יוסף שליט"א.