מילון הראי"ה:יסורין (יסודם בכלל ובפרט)

כדי להגיע על ידם לתיקון מוסרי, בין במעשים, בין ברגשות, בין בדיעות, "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם [ע"א ג ב רנ]. "יסורין של אהבה"^[1]- יסורים המועילים לזכוך טבע הנפש הקשה ונוטה להרע, לטהר ביותר מדותיו, גם כשלא חטא כלל בפועל [עפ"י מא"ה ב מא]. יסורין למתק את מדותיו במדה כזו, שאין בידו למתקן בלא יסורין ולזכות לשלמות יותר עליונה, וזהו רק מאהבת השי"ת להעלותו במעלה גדולה יותר מתכונתו בתחילת היצירה [ע"א א א ל]. שמי שזכה לפניו ית' שיתעלה במעלות עליונות יותר מטבע יצירתו, מדכאו ביסורין כדי שע"י הזיכוך יזכה לאותן המעלות שאינם לפי טבעו [שם לה].

(תכליתם)

לרומם את האדם יותר מכפי ערך תכונתו [שם לא]. לזכך את האדם ולרומם ערכו הרוחני [שם לד].

הערות שוליים