מילון הראי"ה:לימוד (חמשת חלקי עסק הלימוד)
|
א. שיטה - שיטה מחשבית, בלא הגבלה, בלא ערך קצוב, הכל לפי גודל הרעיון, לפי אומץ השכל ולפי חריפות הבינה, עם זיכוך כח הדמיון ועומק הרגש. והיא מקפלת בקרבה ענינים לאין חקר, דנה עליהם בסקירה מהירה, לא יאומן כי יסופר, מעלה פנינים מזהירים מקרקעות ימים, מגלה אוצרות חושך ומטמוני מסתרים.[1] ב. ריהטא - מין גירסא במרוצה גדולה, ברפרוף על הענינים, כמה שאפשר לקלוט, רק שהרבה ענינים יעברו דרך הפה והמחשבה. ולפעמים מדלגים איזה תיבות וענינים וקולטים אותם דרך המחשבה, מעשרים בזה את הידיעה בעושר כמותי, ומעודדים את חיי הרוח לחפץ של גדלות ורוחב התפשטות.[2] ג. גירסא - היא כבר מוגבלת, לדעת את הפירוש הפשוט, בלא עיון ובירור, מ"מ הרצאת הענין באה בהגבלה, ובמהירות האפשרית. ד. לימוד - הולך במתינות ומלבן את הענין בהגבלתו המקומית יפה. ה. עיון - מתפשט הוא, יחד עם העמקתו המקומית, בהרחבה מענין לענין, מקושר הוא עם הגבלתו, ומרוכס עם יתר הענפים ברכיסה פנימית. יש לכל אלה סעיפים וענפים מרובים. <ודוגמת חמשת הדרכים שבתורה, יש כמותם בעבודה, בהדרכה, ובתפילה. והחיים הרוחניים בכללותם מתפשטים על פי חלוקה מוטבעת זו וגם החיים המעשיים הנם בערך זה מסומנים. חמשה חומשי תורה, וחמשה ספרי תהילים, וחמשה ברכי נפשי. חמשה חלקי הנשמה, נרנח"י, וחמשת הפרצופים הסודיים, וחמשת העולמות> [א"ק א עג־ד]. ע' במדור זה, תלמוד (לעומת גירסא).
הערות שוליים
- ↑ ע"ע ש"ק, קובץ א קנא.
- ↑ ע"ע ש"ק, קובץ א תשכו.