מילון הראי"ה:צדיק יסוד עולם (כינוי)

אנו מדברים ע"ד הצדק בעצמו בהתגשמותו במציאות, וע"ד האידיאל של הצדק כשהוא זורח בנשמה כשהוא מצוייר ונשאף. אנו אומרים שהשאיפה האידיאלית של הצדק מלאה היא עושר של צדק יותר מהצדק המתגשם במציאות. הצדק המתגשם יונק הוא את ברכתו, מקבל את שפעו, מהאידיאל המופשט של הצדק. והאידיאל המופשט לא בכל עוזו יכול הוא להשפיע את צדקו על הצדק אלא ע"פ התוכן המצומצם הראוי להצדק המתגשם בעולמים לקבל. וזה הצינור המשפיע להצדק המתגשם במציאות הרי הוא מקור הצדק בדרך קירוב, כלומר מקור השפעת לשד הצדק להצדק המתגשם (והוא צדיק יסוד עולם) [עפ"י קובץ ו עג]. האורה המחשבתית של הרעיון העליון המשתרע ממעל לכל המצרים והגבולים. היסוד הנצחי, אור חֵי העולמים, הפורח באויר, ברום עולם [עפ"י ר"מ לה]. היסוד העצמיי עליו מיוסדה הצדקות, שהוא איננו תלוי בשום בסיסיות צדדית, מגדלא דפרח באוירא [שם לט]. צדיק עליון^[1]- בכללות העולמים כולם, שכולם יחד הנם צדיק עליון אדם עילאה - יסוד עולם. אדם אצילי [עפ"י א"ק ב שע, שם ג קז (א"א 68)]. מכון אור עולמים [א"ק א קלח]. ע' במדור זה, הדר כבודו (של יסוד עולם, צדיק עליון הרצון העולמי, המחולל את החפצים כולם).

הערות שוליים