מילון הראי"ה:צורה

המחשבה העליונה העושה את (הנושא לנושא) [עפ"י ע"א ד ט יז]. ◊ אמתת שם צורה יש בה גדרים מחולקים, שצורת הבית הנראית לעין לא תקרא שם צורה עליה כ"א ע"ד מקרה והשאלה, אבל אמתת שם צורה היא הכח של הדבר הנותן קיום אל העצם, כמו כח החיים בחי, וכח הצמיחה בצומח, וכח הדיבור והשכל במדבר המשכיל, וכח המחבר היסודות בדומם, זהו עצם שם צורה. וזאת הצורה היא עיקר קיום הדברים שתנשא בהם, כשהיא מתחזקת יתחזקו על ידה הדברים שהיא נשואה בהם ותתחזק מציאותם, וברפיונה יהיו גם הם רפויים. והצורה הזאת היא באמת הכח המוציא את הנושא מן הכח אל הפועל, כי צורת הצומח מוציאה את הצמח וכח החיים את החי, להביאו אל מדרגתו במציאות [מ"ש צא (מא"ה ב רמג־ד)]. המטרה [עפ"י ע"ר א קד]. הנפש [פנק' ג רפא].

צורה (לעומת חומר)

כח פועל [ע"א ב ט רמ]. ע' בנספחות, מדור מחקרים, אידיאה. ושם, צלם, דמות, תבנית, צורה.