מילון הראי"ה:קטרוג הלבנה (כינוי)

הנמכת האידיאל העולמי במציאות [א' כו]. ◊ אדה"ר קודם החטא ודאי היתה מעלתו גדולה מאד, ומארז"ל שהיה "מסוף העולם עד סופו" מורה על חלקי המציאות שהשיגם וידעם. והנה היה לפי"ז שכל האדם משיג עניני האמת הנרמזים בהתוה"ק עד שכל אחד היה זוכה להשגה רבה וגם לגילוי אלקות להורות אותו את הנעלם, אבל ההתחלה היתה אז שכל האדם בעצמו, כי לא היה אז צורך ליתן תורה ע"י שליח, רק כל אחד היתה הנהגה שלו משוכללת בטוב טעם ע"י ההשגות האמיתיות וגילוי שכינה אח"ז מצד זכות מעלתו. והנה על מאמרז"ל "מרגלית טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם ותלאה הקב"ה בגלגל חמה" פירש הרשב"א על ההשגה שהשיג הבורא ית', שעתה ע"י פעולת גלגל חמה ותנועתו שהיא סיבה תמידית לקיום המציאות התחתונה, א"כ אם לא היה חטא, אז היה עיקר התחלת השלמות מעצם השכל, ואח"כ היתה ג"כ התגלות אלקות, כי אי אפשר להשיג הכל עפ"י שכל האנושי, א"כ היה הגלגל [חמה] אז מקור להתחלת השגת התורה אצל האדם, וראוי שמקור התורה יהיה אחד ולא שנים, כדי שעיקר הגדול, יחוד ד', בנקל יתבאר לכל מבין. ובזה יובן המאמר"אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד". אך באמת הוא טעות, חטא הלבנה. שאפילו לפני החטא ג"כ אי אפשר שיהיה כל עיקר תכלית השלמות ע"י השגת האדם השכלית, אלא מפני שצריך האדם מתוך בריאתו הכנה בעצמו שיהיה ראוי לדבר של זכות, א"כ אין ההערה השכלית כי אם פתח ומבוא להכנס על ידה בחדרי החכמה האמיתית עד שיפקח השי"ת את עיניו לגלות להם סתריו וסודו. א"כ אין להם שייכות למקור התורה אצל האדם עד שיהיה צריך להיות לאחת. גם אינם סיבות לבריאת עולם כלל שאינם כי אם שעל ידם ההנהגה מסתדרת, א"כ עלה בדעת השרים הממונים על הלבנה, שיהיו הם ע"י הנהגתם עיקר הסיבה להשגת שלמות האדם, ובאמת א"א כי אם על ידי התורה, שהרי האדם הוא גבוה מהם מצד ערך נשמתו, ואם היה עיקר שלמותו תלוי רק בהשגתם הנתלית מהם היה בודאי נמוך מהם. א"כ תיקון פשע הלבנה היה להורות שאין הדבר כמחשבתה להקטין מעלת האדם שאין מקור תורתו כי אם מהגלגלים, רק כי אם המה רק הערה שעל ידה יבא למעלתו האמיתית שהיא קרבת אלקים וגילוי סודו אל יראיו. א"כ מובן עונש הלבנה מדה כנגד מדה שאין לה אור כלל מעצמה רק מהשמש, מפני שחשבה להיות מקור עצמי לשלמות האדם, ע"כ נענשה שאפילו שלמותה אין לה ממקור עצמה. אמנם פשע הלבנה אינו שולט רק קודם שקרבנו הקב"ה לעבודתו לתן לנו תורת אמת, אבל אח"כ אין כאן במה לטעות כלל, שמקודם מתן תוה"ק היתה צריכה להיות ההתחלה מחקר האדם, אבל אח"כ כשניתנה תורה אפילו ההתחלה אין צריך מחקר האדם, א"כ במה יטעו, ע"כ ציוה הקב"ה"הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח", היינו להורות שאחר נתינת התורה אין בעון הלבנה בכדי לטעות [עפ"י מא"ה ג ריא־ב].

קטרוג הלבנה

מתפרש יפה ברזי הנפש. השכל, המאור הגדול, והרגש, הקטן, שניהם עומדים במשקל אחד, אבל שונים הם דרכיהם, ולפעמים רבות מאד הסתירות שביניהם. אם ערכם היה מכל צד שקול, היתה הסתירה בחיים הרוחניים, וממילא גם הגשמיים, גדולה. אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד הרגש קובל, אפשר לשכל להרחיב את עצמו עד כדי קבלת כל ההפכים, מה שאין כן ברגש. עצה אחת יש על זה, לכי ומעטי את עצמך הוי ראש לשועלים^[1]בחיי המעשה, החברה, והנימוס, מלכי בכיפה, אבל למעלה במקום העיונים העליונים, שם המאור הגדול מושל. אבל הקובלנא גדולה היא מאד, יש באמת מהלכים לרגש בעליונים ועליוני עליונים, גם בעמקי השכל עצמו וטוהר משפטיו. הכח השכלי שברגש נמצא הוא בעושר ההתפרטות, מיעט את הלבנה לפיכך הרבה את צבאותיה. אבל בכל זאת לקוי הוא העולם מפני ירידתו של הרגש ממרומי שמיו. השכל ושורשו העליון מתעכב גם כן ממהלכו, ונעכר מזכותו, על ידי הנמכתו של הרגש והגבלתו, ואי התחברותו התדירית באור השכל. מביאים כפרהעל האור האלהי המונמך על ידי מיעוט הירח, משתדלים לדרוש מילוי פגימתה של הלבנה, העמדתה במשקל המאור הגדול, החיים המורגשים והשכליים ממוזגים ומשוקלים עין בעין. מה טוב ומה נעים יהיה אז העולם, מה נחמדים, עליזים, כבירים וקדושים החיים. יהי רצון' מלפניך, ד' או"א ,' למלאת פגימת הלבנה , ולא יהיה בה שום מיעוט , ויהיה אור הלבנה כאור החמה , כאור שבעת ימי בראשית , כמו שהיתה קודם מיעוטה , שנאמר ויעש אלהים את שני המארת הגדלים [א"ק א רנג־ד]. ע' במדור משכן ומקדש "חטאת לד'".

הערות שוליים