מילון הראי"ה:רחמים (מדת הרחמים)

ערך זה עוסק ברחמים (מדת הרחמים). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך רחמים (פירושונים).

המבט העליון על היצורים מצד מהותם, עפ"י ההגבלה שהגביל להם יוצרם בערכם העצמי, ועומדים הם כולם להתעלות, להתקדש ולהטהר [ע"ר א צט]. כח המניע, שואף להוציא הדברים אל הפועל בבא עתם, דוחף ומעלה אל רוממות השאיפות [א"ב 65 (א"ה ב, מהדורת תשס"ב, 87)]. מדת ההנהגה המסודרת לפי עניני הבריאה וערכי תחתונים שלה, הבאה מתוך אור הויתו של החסד, המתגלה בהמון מעשים לאין תכלית [עפ"י ע"ר ב תפח, ושם א לה]. המזגתה של מדת המשפט, המתחשבת עם המציאות אחרי הגלותה [ע"א ד ט קלז, קמד]. התמזגות השפעות החסד, הנוהר ומתפשט שלא מצרים, והגבורה המצמצמת, עד שפל התפשטותה [עפ"י ע"ר א קנח]. ע' במדור זה, חסד, אמת (משפט), ורחמים. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, שתף מדת הרחמים למדת הדין. ור' שם, מדת הדין, שעלתה במחשבה, לפני בריאת העולם, בתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין.