מילון הראי"ה:רליגיוזיות (הטבעיות הרליגיוזית)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:32, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצמאון לאלהים שבכל עומק נשמתנו. הצמאון שאיננו פוסק מאתנו, ולא מכל המין האנושי, גם לא מכל החי ומכל היצור. <לפעמים אנו פוגשים אותו בגלוי, הוא מלטף אותנו בהמון חבתו, לפעמים הוא מסעיר את נפשנו ברעש וסער, לפעמים מרוממנו מעל לשחקים, ולפעמים יושיבנו עד דכא, ובכל עת הוא חי בקרבנו, ביודעים ובלא יודעים>. הטבעיות הצמאונית הנשגבה והקדושה, הסבה הקרובה הנפשית להתגלות כח האמונה, חוש האמונה, וההפעמות האמונית, שבתוכה יש תערובת גדולה של טוב ורע, של אורות וצללים. <כשהיא מתמלאת בכל סגולותיה, בכל עצמתה וחילה, יצא מזה כלי התפארה של יראת ד' הטהורה, הנהדרה והמפוארה. לפעמים יש שנפגמה הסגולה הטבעית מקלקול חיים, מרעתה של הנהגה, מגסות רוח, מזדון ורשע, ממעשים רעים ומתכונות רעות, רפיון וקלקול היסוד> [עפ"י קובץ ה קמח]. ע"ע דת, רגש דתי. ע"ע דת, בישראל, רגש הדת בישראל.