מילון הראי"ה:תלמוד (לעומת גירסא)

התלמוד, ביחוד הבבלי - הספר היחידי שערכי החיים הכלליים והפרטיים של האומה מתבארים על ידו ומקבלים את צביונם על פיו. הספר הנושא עליו את האחריות של תמימות החיים הלאומיים של האומה [מ"ר 46]. מעוזן של ישראל בחיים ובמעשה. העמוד הימיני אשר כל בית ישראל נשען עליו בהליכות חייו הכלליים והפרטיים. בו נאצרו כל המכמנים כולם, כל הדעות וכל השיטות, <שהם אחודים במקורם העליון בתוכנם הנאצל, אשר על ידו רואים את חזון הקודש של "אלו ואלו דברי אלהים חיים"> [עפ"י שם 312]. אוצר התורה שבעל פה שעליה בנויה תקותינו העתידה ותעודתינו השלמה [ל"ה פרק יג]. אוצר הרוח הלאומי הכללי [א"ה (מהדורת תשס"ב) 40]. אורה וישעה, מעוזה ומשגבה ובית חייה של כנסת ישראל [מ"ר 315] תלמוד - (לימוד התלמוד) - החקירה על המעשים הפרטיים, הטובים והרעים, בהסתעפותם הרבה, מתוך המפורש על הנעלם, התרחבות המעשים המדות והדעות בברור תעלומותיהם [עפ"י ע"ר ב קפב].

תלמוד

התלמוד - הגמרא, שכלול כל תורה שבעל פה, המגלה בזרם חיוניותו את עיקר קדושתה האלהית של התורה שבכריתת ברית שבע"פ, בהמשך מסורת ושימוש ומשא־ומתן בה [ע"ר ב תט].

הצורה המרכזית החיה של התורה־שבעל־פה, בהשראת שכינתה הנמשכת ומאירה לנו גם במחשכי גלותנו, המוגדר במסורת הקדמונים בתור "גלוי טעמי תורה, חדושים וענפים, כללים ופרטים של חכמת הראשונים וראשוני הראשונים"^[1][ל"י א קעג, (מהדורת בית־אל שצז)]. ע' במדור זה, תנ"ך. ושם, משנה. ושם, זוהר, ספר הזוהר. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, אמוראים, מבחינת אלהים דקטנות. ע"ע גאונים, תקופת הגאונים.

הערות שוליים