מצוה בשעתה

א. עדיף לקיים מצוה בשעתה מאשר לדחותה כדי לקיימה בהידור.

לדוגמא: "אמר רבי יהודה: חביבה 'מצוה בשעתה'~, שמיד הוא מביא (דל שבדלים - ראה: קרבן עולה ויורד) עשירית האיפה, ואין ממתינים לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה". "וכן אמר רבי אלעזר: היה חייב קרבן עולה ויורד, אין אומרים לו: לך לוה או לך עשה מלאכה והבא קרבן עשיר, אלא מוטב שיביא קרבן עני עכשיו ואל יביא קרבן עשיר לאחר זמן".@ עדיף לקיים מצוה בשעתה תוך כדי דחיית איסור מאשר לדחותה כדי לקיימה ללא דחיית איסור.

לדוגמא: "תניא אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה 'מצוה בשעתה'~, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים, כשרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך" (פסחים סח, ב). כלומר: למרות שניתן להקטירם במשך כל הלילה, מכל מקום אין ממתינים עד שתחשך אלא מחללים עליהם את השבת (רש"י שם ד"ה כשירין). וכן שנינו: "רבי שמעון אומר: הקטר חלבים כשרים למוצאי שבת, אמרה תורה ידחו את השבת בזמן ואל יקרבו למוצאי שבת בלא זמנו".