עדות שאי אתה יכול להזימה
|
|
הגדרה
עדות שאין אפשרות שיבואו עדים אחרים ויזימו אותה, פסולה (הסוגיא בסנהדרין מא:).
לדוגמא, עד שאמר שאינו יודע באיזה יום נעשה המעשה - אי אפשר להזימו, שהרי בשביל להזים צריך לומר לו "באותו היום עימנו היית", ולכן עדותו פסולה (סנהדרין מא:).
מקור וטעם
במקורו לכאורה קיימת סתירה בדברי רש"י, אם מקורו מסברא, או מגזירת הכתוב. (דנו בשני הטעמים הללו אור גדול דף קפד טור ב ודף קפו טור ג, ועדות ביעקב ח):
- מסברא, שצריך שהעדים יפחדו להעיד שקר כדי שלא יזימו אותם (רש"י סנהדרין יז: ד"ה ושני זוממין).
- מגזירת הכתוב, שצריך שנוכל לקיים בעדים (דברים יט-יח) "ודרשו השופטים היטב, והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (רש"י סנהדרין מא. ד"ה לא שמה, וכן תוס' מכות ב. ד"ה מעידין), שלא מצינו שתועיל עדות אלא רק באופן שמפורש בכתוב, שאפשר להזימה (קובץ שיעורים פסחים מז).
בדינים שונים
בדיני ממונות נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך שתוכל להזימה, ויש בזה שלוש דעות:
- אין צריך שיוכלו להזימה. ואפילו מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה - רק צריך שבית דין ישאלו את הדרישות והחקירות, אך אם העד אמר "איני יודע" כשר (נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע עב).
- מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה, צריך שיוכלו להזימה. אך לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך בממונות דרישה וחקירה - א"כ ממילא א"א להזימה (שהרי העד לא אומר כלל מתי והיכן נעשה המעשה) ולכן התירו בממונות כל עדות שא"א להזימה (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קעו (ד"ה הדברים) בדעת הנימוקי יוסף).
- צריך שיוכלו להזימה, ואפילו לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך דרישה וחקירה (סמ"ע חו"מ לג-כו, בית הלוי ח"ג ה-ב).
עדות שלא שייך בה כאשר זמם אלא עונש מלקות, כגון עדות בן גרושה ובן חלוצה (בזה דנו תוס' מכות ב. ד"ה מעידין ותוס' רי"ד בבא קמא פד.), עדות החודש (דן בזה המנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם) ועדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה) (בזה דנו הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב ובית הלוי ח"ג ו-ד) - דנו המפרשים האם צריך שתוכל להזימן, שהרי לכאורה ממילא א"א להזימן, שהרי אין בהם כאשר זמם. ויש בזה ארבע דעות (ונפק"מ האם עד שאומר בחקירות "איני יודע" כשר (מנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם)):
- צריך שתוכל להזימן, וזה שלוקים נחשב שאתה יכול להזימה (תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ הראשון). וכן כתב בית הלוי ח"ג ו-ד (טעמו השני) לגבי עדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה)).
- צריך שתוכל להזימן, ומה שא"א לקיים בהם כאשר זמם אינו פוסלם משום שזה אינו בגלל עדותן (כמו מי שאומר בחקירות "איני יודע"), אלא בגלל שלא שייך לעשות בהם כאשר זמם (כגון לעשותן בני גרושה ובני חלוצה) (תוס' רי"ד בבא קמא פד.).
- אין צריך שתוכל להזימן, כיוון שעדויות אלו לא נלמדות מכאשר זמם (תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ השני). וכן כתב הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב שבעדי קידושין וזנות (לאוסרה לבעלה), כיוון שלא שייך בהם כאשר זמם - אין צריך שתוכל להזימם, וכשר גם כשאומר איני יודע).
- בכל עדות יש שני דינים של להזים: צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה, וצריך שתוכל להענישם בכאשר זמם. וכאן אמנם לא שייך להענישם בכאשר זמם, אך עדיין צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה (בית הלוי ח"ג ו-ג (טעמו הראשון)).
פרטי הדין
נמצא אחד מהן קרוב או פסול - הדבר אברהם (ח"ג יב-ג ד"ה שבתי) תלה במחלוקת ראשונים האם עד שא"א להזימו פוסל את שאר העדים: לתוס' פוסל אותם ולרש"י השאר כשרים.