הקפות

הקפות סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"שמחת תורה".

אופן ההקפות

המנהג המקובל בשמחת תורה הוא להקיף את הבימה ב"שבע הקפות" תוך כדי אמירת פסוקי "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת". המנהג מובא בדברי הרמ"א‏^[1] שכתב שנהגו להוציא בערבית ושחרית את כל ספרי התורה שבהיכל ולומר זמירות ותשבחות ולהקיף עימם את הבימה, בדומה להקפות שנעשות עם הלולב בהושענות. על אף שבעבר נהגו להקיף את הבמה רק מספר מצומצם של פעמים, כיום המנהג המקובל הוא להקיף במשך זמן רב את הבמה תוך כדי שירים וריקודים לשמחת התורה.

את ההקפות נוהגים לקיים בערב לאחר תפילת ערבית וכן ביום לאחר סיום תפילת שחרית אך לפני קריאת התורה ותפילת מוסף. בדומה לעליות בקריאת התורה, נוהגים לתת את שתי ההקפות הראשונות לכהנים וללווים ואת ההקפה השלישית לחשובי הקהל.

בליל "שמחת תורה" וביומו (ולמנהג חלק מהספרדים גם במנחה), מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.

להקפות יש פיוטים מיוחדים ושירים כמו "מפי א-ל, יבורך כל ישראל" וכדומה. לפני כל הקפות אומרים למנהג אשכנז "אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא. אנא ה' עננו ביום קראנו", ואח"כ לפי סדר א'ב' את בקשה זאת ("אלוקי הרוחות הושיעה נא. בוחן לבבות הצליחה נא. גואל חזק עננו וכו'") למנהג הספרדים אומרים לפני כל הקפה "מזמור לדוד וכו'" (תהלים כט), "הללוי-ה הללו א-ל בקדשו" (תהלים קנ), ואח"כ פסוקים: "ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. שמע ישראל וכו'. ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד ב"פ. אנא ה' הושיעה נא ב"פ. אנא ה' הצליחה נא ב"פ. בקשה לכל הקפה.

מקובל ששבע ההקפות הן כנגד שבעת האושפיזין, ולכל אחד מיוחסת הקפה.

על מעלת השמחה בהקפות מובא במשנה ברורה, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' (שמואל ב, ו, טז). על האר"י ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.

בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", זאת ע"פ מנהג האר"י, כדי להצטרף עם בני חו"ל שמתחילים לחגוג שמחת תורה רק ביום אחרי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.

הערות שוליים