מום שבך אל תאמר לחברך

אל תגנה אחרים בדבר שאתה עצמך לקוי בו.

בגמרא (בבא מציעא נט, ב) מובא: "מאי דכתיב: 'וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים' - רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך". כלומר, שאף ישראל היו גרים בעבר, ואם הם מגנים את הגר על עברו, נמצאים הם מגנים על מום הקיים בהם עצמם.

בפסיכולוגיה המודרנית, הנטייה לגנות אחרים או לכנות אחרים בדבר שיש באדם עצמו מוגדר כמנגנון התגוננות של "השלכה" שכפי שאומרת הגמרא- עלול לפגוע באחר.