סבוראים
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הסבוראים או רבנן סבוראי היו חכמים שפעלו בבבל לאחר חתימת התלמוד הבבלי. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מהאמוראים לגאונים.
תקופת הסבוראים
ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"(דרוש מקור), רב שרירא גאון(דרוש מקור) ועוד מגדולי ישראל(דרוש מקור), וכן מחכמי המחקר התלמודי(דרוש מקור), תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם על רב עינא ראש ישיבת סורא ורב סימונא ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם, סובר הראב"ד הראשון ב"ספר הקבלה"(דרוש מקור) כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא, ראש ישיבת סורא.
פועלם התורני
כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "...אף שהוראה לא הייתה (שכן "רב אשי ורבינא סוף הוראה"[1]) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".
ובאמת, רוב תורתם של הסבוראים היה בביאור והסבר דברי האמוראים, ופחות בחידוש משל עצמם. רש"ג מציין כי אפילו חלק מהכרעותיהם נכנסו לתלמוד עצמו[2].
בידינו לא נותרו הרבה משמותיהם כיוון שמאמריהם שנכנסו לתלמוד נכנסו ללא ציון שמם.
דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הראשונים מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שהוכנסו לשם לאחר עריכת התלמוד, ועיקרם מדברי הסבוראים. להלן רשימה חלקית של מקומות:
- בבלי קידושין ב א- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי ראשונים שונים.
| הקודם: אמוראים |
השתלשלות התורה שבעל פה | הבא: גאונים |
הערות שוליים
- ↑ ב"מ פו. מתוך ספרא דאדם הראשון.
- ↑ ראה להלן.