מחלוקת
|
|
- ערך זה עוסק בחילוקי דעות בין גדולי ישראל. אם התכוונתם למריבה וסיכסוך, עיינו בערך שלום.
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סיבות להיווצרות המחלוקת
משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת (סוטה מז: סנהדרין פח:). והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת הרב ראובן מרגליות).
שורשי המחלוקות
- ערך מורחב - שיטת פסיקה; שיטת לימוד
ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים[1], הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא).
כללי המחלוקות
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים.
אמוראים אינם יכולים לחלוק על תנאים(דרוש מקור), שני טעמים נאמרו בעניין:
- האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד(דרוש מקור)).
- האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי).
חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד(דרוש מקור).
נחלקו הראשונים האם בכוחם לחלוק על הגאונים[2], ויש בזה כמה שיטות:
- אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור).
- אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש).
- אפשר לחלוק גם בלא ראיה(דרוש מקור), אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה[3].
דברים שלא תתכן בהם המחלוקת
- הלכות שעוברות במסורת ממשה רבנו - לשיטת הרמב"ם[4] לא תתכן מחלוקת בהלכות המקובלות ממשה (בין אם מדובר על פרשנות לפסוקים ובין אם מדובר על הלכה למשה מסיני ללא בסיס בפסוקים). לעומת זאת, יש מהמפרשים[5] הסבורים שתתכן מחלוקת במסורה של הלכה למשה מסיני[6].
- מציאות[דרושה הבהרה]
- יסודות האמונה[דרושה הבהרה]
- יש אומרים שבענייני אגדה לא שייך מחלוקת[דרושה הבהרה] (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 353 בשם הזוהר והגר"א).
הערות שוליים
- ↑ ראה תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט.
- ↑ סיכום השיטות מתוך דברי הרא"ש (סנהדרין פ"ד סי' ו). וראה תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א.
- ↑ פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים(דרוש מקור), וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל(דרוש מקור).
- ↑ ראה בהקדמת הרמב"ם למשנה.
- ↑ ראה מהר"צ חיות ב"ק יז: וכן בפורום אוצר החכמה.
- ↑ וראה בביאור הרב יצחק שילת לפירוש המשנה שם(דרוש מקור), שייתכן שהרמב"ם דיבר באופן כללי, אך יתכנו חריגות יחידות (לוודא שהדברים נכונים ומדוייקים). ואם כדבריו - אפשר שאין מחלוקת בדבר.