שיחה:הרמב"ם והקבלה

הערת עריכה

הערך מכיל בקיאות נפלאה בנושא זה. ומ"מ הוא זקוק לעריכה נוספת, שכן עיקרו ציטוט שמות וציוני מקורות, ואין בו הסברה עמוקה של העניין, כלומר של חילוקי הדעות בין הרמב"ם למקובלים, והתייחסות הדעות השונות (ביחס לידיעת הרמב"ם את הקבלה) לנושא זה.

כמו כן, יש כאן עִרבוב של שתי שאלות: 1) האם הרמב"ם ידע קבלה? 2) האם הרמב"ם הכיר את הזוהר? התשובה לשתיהן איננה בהכרח זהה ודו"ק.

יישר כח לכל העוסקים במלאכה,למאי נ"מ? 02:12, 18 בינואר 2012 (IST)

ביחס לטענה הראשונה, שהערך איננו מלא- האמת כדבריך. אכן, זהו בעיקר לקט ביבליוגרפי. ציבור הגולשים מוזמן לתרום מידיעותיו לגבי הקשר והשוני בין הרמב"ם למקובלים, ועוד. אתן דוגמא קטנה אחת: מושגי הנפש והנשמה, שהסברם ע"פ המקובלים הפוך בדיוק מהסברם אצל הרמב"ם (אצל הרמב"ם נשמה היא החיים, הכח המחיה את האדם, ואילו נפש היא החלק האלקי שבאדם, ואילו אצל המקובלים ישנן מדרגות, מנפש בהמית, דרך רוח ונשמה, שהיא חלק אלוק ממעל, עד לחיה ויחידה).

ביחס לטענה השניה, שהערך כולל שתי טענות שאינן בהכרח בעלות אותה תשובה. נכון. יתכן שהרמב"ם הכיר את החכמה הפנימית, אך לא ראה את ספר הזוהר. אך ודאי שאם הוא ראה את ספר הזוהר הוא ממילא הכיר את הקבלה (שהזוהר הוא החלק העיקרי והבסיסי שלה). אז נכון, יש כאן מקום לדיוק בכל מקור ומקור (במקורות השוללים בלבד) האם מדובר על הזוהר באופן פרטי או על כל תורת הקבלה, אך באופן כללי לדעתי שתיהן יכולות לדור בחדא מחתא, מפני שהן קשורות בקשר בל ינתק, ואף אם נאמר שהרמב"ם ראה ספרי קבלה שונים אך לא את הזוהר, זה אומר שאת הקבלה בצורה שאנו מכירים כיום (אפילו עוד לפני גילויי האר"י) הוא אינו מכיר, כיוון שבסיסה של הקבלה הוא הזוהר, והמקורות הקדומים (כדוגמת ספר יצירה, ספרא דצניעותא, ספרי היכלות ועוד) פחות בעלי מרכזיות כמו הזוהר. לכן, אם מישהו רוצה הוא יכול לחלק את הקטגוריה של הסוברים שהרמב"ם לא הכיר את הקבלה לשתי תתי-קבוצות, אך נראה לעניות דעתי שאין בכך צורך.

בברכה, אריאל ביגל נ"י 13:40, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

לידידי הנכבד!
יישר כוח על שיכלול הערך בפרט, וויקישיבה בכלל. אני מעריך מאד את כבודו, את יסודיותו ורצינותו.

ביחס לטענה הראשונה - אנו מסכימים שהערך לא מלא, וכבודו נתן דוגמה להבדל קיצוני בין המונחים שמשתמש הרמב"ם (נפש, נשמה) למונחים הללו בשימוש הקבלי שלהם, אך זה עדיין יכול להיות הבדל טרמינולוגי. הבדלים מהותיים יותר יש ביחס לגוף, וממילא מרכזיות תחיית המתים לשיטת הקבלה לעומת עולם הנשמות לשיטת הרמב"ם, או ההבדל בין הגדרת הרמב"ם ל"צלם א-להים" (השכל במו"נ ח"א פ"א כמד'), לעומת המהר"ל שמגדיר את הגוף. הסבר הציפיה לביאת המשיח. היחס לנושא ההשגחה - האם הבע"ח מושגחים. פתרון שאלת השגחה ובחירה. היחס לשדים ולרוחות. היחס לאגדות חז"ל. ועוד ועוד.

לדעתי, ערך כזה שערוך כרשימה כה גסה - זה ממש פספוס.

ביחס לטענה השנייה - אנו מסכימים שאפשר שהרמב"ם הסכים לשיטת הקבלה ולתפיסתה הרוחנית (או לפחות הכיר אותה) ולא הכיר את ספר הזוהר. אך כבודו כותב: "ודאי שאם הוא ראה את ספר הזוהר הוא ממילא הכיר את הקבלה (שהזוהר הוא החלק העיקרי והבסיסי שלה)" - ובטענה זו אינני בטוח. יתכן שהרמב"ם פירש את ספר הזוהר בכוונה שונה מאשר חכמי הנסתר (כמו שרס"ג כתב פירוש לספר יצירה - המהוה חלק מרכזי מהזוהר - שבפשטות פירושו הוא ע"ד הפילוסופיה), ולא נודעה לנו הדרך בה הוא פירש את הזוהר. כמו כן, יתכן שהרמב"ם ראה את הזוהר, אך לא ידע לפרשו (כפי שכותב הרמב"ן בהקדמת פירושו לתורה, שבחכמת הנסתר הסברא איוולת, רבת הנזיקין מנועת התועלת וכו', ולא ניתן להבינה אלא ע"י מסורת אישית מרב לתלמיד, ע"ש).
בדרכים אלו ניתן לקבל את ההבדלים היסודיים בין הרמב"ם לחכמת הקבלה, ומאידך להסביר את ציטוטיו מספר הזוהר.

יישר כוח גדול על כל ההשקעה! למאי נ"מ? 01:51, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

ב. חכמים שנמצאה סתירה בדבריהם בעניין זה

כמו כן השמטתי את הפיסקה:

"שיטות הסותרות את עצמן
שיטת הרב צבי יהודה הכהן קוק בענין זה לא ברורה. מצד אחד, אמר בע"פ לתלמידיו בתשובה לשאלה זו ששאלו הרב ירחמיאל וייס ראש ישיבת ירושלים לצעירים (מובאת בספר "רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת" מאת הרב אליעזר מלמד), כי "ישנן הרבה דרכים להגיע למעלה", כלומר, אפשר להגיע למדרגות גבוהות של דבקות וכד' גם בלי ללמוד קבלה, אלא ע"י חקירה שכלית, וכן היה עם הרמב"ם (ומובא כך בשמו בכמה מקומות נוספים). לעומת זאת, בספר "מתוך התורה הגואלת" חלק ד' עמ' רג (ובעוד מקומות) מובא בשמו שהרמב"ם כן ידע קבלה, שלא כשיטת אביו (לעיל)."

ראשית, גם ב'גדול שימושה' (משם ציטט ב'רביבים' הנ"ל) מזכיר הרצ"י שבעל התניא סבר שהרמב"ם ידע נסתר, רק שמלשונו הבין שהרצ"י עצמו איננו סובר כך, ולכן שאל אותו ובמענה לשאלתו הרצ"י אמר אחרת. למיטב זיכרוני, ב'מתוך התורה הגואלת' ג"כ מופיע אותו ציטוט בשם בעל התניא, אלא שהשומע[ים] לא שאל[ו] אם גם הרב [- הרצ"י] סובר כך.

כמו כן, ההשערה שהרצ"י יחלוק על אביו היא בלתי-סבירה. בכלל מוטב שלא להניח בערך 'שיטות הסותרות את עצמן'.

מנימוקים אלו ואחרים החלטתי להשמיט את הפִסקה הנ"ל. אקווה שהחלטתי מקובלת על דעת הקוראים,למאי נ"מ? 02:25, 18 בינואר 2012 (IST)

לדעתי, אולי ניתן לנסח כותרת מכובדת יותר (ניסיתי למצוא ולא הצלחתי, אם מישהו ימצא זה יהיה טוב), אך ברור שיש בזה אמת. אמנם הרצי"ה הזכיר את שיטת בעל התניא (אמנם לא מצאתי זאת בכבתיו, אשמח אם מישהו יראה לי), אך בפירוש ציין שכשם שלא ניתן לומר שהרמב"ם לא האמין בשדים כך לא ניתן לומר שהוא לא למד את הקבלה, אלא שהוא הבין שבשביל הרבים, שלא כולם מתאימים ללימודי פנימיות, אין להכניס לכתביו ענייני קבלה, אך בפירוש אמר שהרמב"ם הכיר את הקבלה ולמד אותה. ולכן, בהכרח שיש כאן שתי שמועות סותרות משם אותו רב.

כמו כן, לא מופרך לומר שהרצי"ה יחלוק על אביו (ויש לי מספר ראיות לכך), בוודאי אם אתה רואה שכך הביאו תלמידיו בשמו.

בנוסף, בכותרת זו ישנה גם דעת החיד"א (שכרגע אינני מוצא את המקור השני הסותר, אך בוודאות אני יודע שהוא קיים ובעז"ה אמצאנו), ולכן, גם אם הוחלט שאת הרצי"ה לא שייך להכניס בכותרת זו, עדיין אין להסירה בשל כך.

בברכה, אריאל ביגל נ"י 13:31, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

א. אשמח אם תצטט מקור מפורש ואמין שהרצי"ה אמר - שלא בשם אחרים - שהרמב"ם הכיר את תורת הקבלה ולמד אותה. (יש מה לחלק בין זה לנושא השדים המופיע בפירוש בגמרא בכ"מ). ציטוט דברי בעל התניא לא מהוה בהכרח הסכמה גמורה וכנ"ל, יתכן שהוא ציטט את דבריו, בכדי להביא כמה יסודות אמיתיים שניתן ללמוד מהם, אע"פ שהוא לא הסכים עמם וכנ"ל.

ב. בעיני (ובעיני רבותיי) מופרך שהרצי"ה יחלוק על אביו ואכמ"ל. אם יש לך הוכחות כנגד שיטה זו - אשמח לשמוע.

ג. לגבי הסרת הכותרת - יתכן שאתה צודק, ובינתיים נסתפק בתבנית:דרוש מקור למקום בו הרב החיד"א סותר את עצמו. (וגם אז צריך לבדוק היטב האם יש סתירה, או שניתן ליישבה, אא"כ כבר עמדו על סתירה זו האחרונים והניחו בקושיא).

יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 01:51, 14 באוגוסט 2012 (IDT)