ספרות ההיכלות והמרכבה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:19, 13 ביולי 2015 מאת 2001:470:6b12:b0::76 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מתורת הסוד שנתחברו בתקופת התנאים והאמוראים, בין המאה השנייה והמאה החמישית בארץ ישראל. זהות המחברים אינה ידועה.

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה".

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

  • קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
  • קבוצה שנייה - חיבורים העוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של ה' והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
  • קבוצה שלישית - ספר יצירה.


בין ספרות חז"ל לספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד על משנה זו מרחיב את הסוגיה ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניא בן הקנה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי ועוד.

קישורים חיצוניים