הרב יחיא אביץ'

הרב יחיא אביץ' היה הרב הראשי ליהודי תימן, ומגדולי רבני תימן בדורות האחרונים.

תולדות חייו

נולד בצנעא בירת תימן בשנת תרכ"ד. למד בתחילה אצל רבי אברהם קארה, אך רוב לימודו היה אצל הרב יחיא קאפח, והיה נחשב לגדול שבין תלמידיו ונעשה כתלמיד חבר שלו. מלבד בתלמוד ובפסוקים, עסק רבות גם בספרי פילוסופיה יהודית, כדוגמת ספרי האמונות והדעות, הכוזרי, חובות הלבבות, מורה הנבוכים ועוד. התפרנס ממלאכת הצורפות, ועסקיו היו אף עם עשירי תימן ומקורבי השלטון, וכך הפך לאדם אמיד. לצד גדלותו בתורה, רכש השכלה גם בתכונה והרפואה, ועסק בריפוי חולים ללא תשלום, וגם האימאם היה נעזר ברפואותיו, ואף התייעץ עמו.

בשנת תרס"ו ייסד בית מדרש בצנעא, ובית מדרשוו הפך אבן שואבת לתלמידי החכמים המופלגים בצנעא.

בשנת תרע"ד, הצטרף לרבו הרב קאפח במאבקו כנגד הקבלה וספר הזוהר, וטען כי ספר הזוהר סותר את אמונת הייחוד. חתם על האגרות ששלח הרב קאפח אל הרב קוק בא"י בנושא זה.

מלך תימן קירב אותו אליו ומינה אותו כמנהל בית החרושת למטבעות, כך נכנסו ע"י הרב אביץ' עשרות משפחות יהודיות להתפרנס. ידידותו עם המלך גרמה לקנאה מצד אנשי הדת המוסלמים, והם חיפשו להעליל עליו עלילות שוא. אך הוא הצליח לצאת מהם כשידו על העליונה ומלך תימן תומך בו.

לאחר אסון "חאוזת אלנפאר" בשנת 1905 הוא נבחר להיות בין ארבעת הרבנים הדיינים המנהיגים את קהילת צנעא. איתו נבחרו הרב אהרון הכהן הרב יחיא קאפח והרב יחיא יצחק הלוי. לאחר פטירת הרב יחיא יצחק הלוי בשנת 1932, נבחר פה אחד הרב אביץ' לרב ראשי במקומו, כאשר הרבנים עמרם קורח וחיים משרקי עוזרים לו.

הרב אביץ' היה אהוב ומקובל על כולם, גם בזמן שהייתה קהילת צנעא חצויה לשתיים עקב המחלוקת הגדולה בין תומכי הקבלה ("העיקשים") לבין מתנגדי הקבלה ("הדרדעים"). הוא ניסה להשקיט את המריבות בקהילה ולבסס אותה על השלום, אולם קיצונים משני הצדדים הפריעו לו בדרכו.

בריאותו מיום אל יום התרופפה, ולאחר כשנתיים נפטר בשנת 1935. הרב יוסף קאפח כתב עליו כי הוא היה אחד מגדולי הרבנים שהכיר.

חיבר תשובות רבות בהלכה המצויות בידיים פרטיות, וכן חידושים וביאורים קצרים על משנה תורה להרמב"ם (עדיין בכתב יד).

על שמו של יחיה אביץ' נקרא רחוב בראש העין.

קישורים חיצוניים

• אביץ', יחיא בן שלום, בא�ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן
• תמונת הרב, באתר HebrewBooks