רבי נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה היה מגדולי רבני יהדות תימן בתקופת הראשונים, מחבר פירוש "מאור האפילה" על התורה ופירוש על משנה תורה לרמב"ם. חי בראשית המאה ה-14 לספירה הנוצרית.

פירושו לתורה

פירושו לתורה נקרא "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה"). ספר זה נכתב בערבית בשנת פ"ט. רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן, ואף רעיונות שנראים דומים לקבלה, אף כי שספרות הקבלה טרם נפוצה בתימן בימיו. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".

מפירושו ניכרת בקיאותו הגדולה במדרשי חז"ל.

התייר ר' יעקב ספיר שביקר בתימן כותב בספרו "אבן ספיר", כי ראה את הספר "מאור האפלה" בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".

הספר "מאור האפלה" יצא לראשונה לאור במקור הערבי עם תרגום, על ידי הרב יוסף קאפח, בארץ ישראל בשנת תשי"ז.

פירושו ל"משנה תורה" לרמב"ם

מלבד פירושו על התורה חיבר עוד פירוש על ספר "משנה תורה" לרמב"ם. הרב יחיא קאפח מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו הרב חיים קורח. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בספרות חז"ל, ומפרש דברים סתומים בדברי הרמב"ם. בידינו נמצאים רק שרידים מחיבור זה.