פרשני:בבלי:נדרים עד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים עד ב

חברותא

אמר רבי אליעזר קל וחומר, להוכיח את דבריו:
ומה אם אשה שקנה לעצמו על ידי קידושין, הרי הוא מיפר נדריה.
אשה שהקנו לו מן השמים על ידי מיתת בעלה, אינו דין שיפר נדריה?
ומקשה הגמרא מלשון המשנה על תירוצו של רבי אמי:
ואי, אם מדבר רבי אליעזר בשעשה בה מאמר, כדברי רבי אמי, אין זו אשה שהקנו לו מן השמים, אלא אשה שקנה לעצמו הוא.
שהרי על ידי מאמר שעשה בה, קנאה, ומדוע אומר רבי אליעזר שזה נחשב "אשה שהקנו לו מן השמים"?
ומתרצינן:
כונת המשנה לומר, שקנה לעצמו, במאמר, על ידי שמים -
על ידי מיתת בעלה נוצרה ביניהם זיקה, בידי שמים, ובשל כך יכול היבם לעשות בה מאמר.
תפשוט, מביאה הגמרא ראיה ממשנתנו לפשוט ספק שהסתפק רבה:
דבעי רבה: מה דין מאמר לפי בית שמאי - האם הוא אירוסין עושה, או נשואין עושה.
דהיינו, רבה סובר שלפי בית שמאי גורם המאמר להסרת זיקת היבום, ומעתה דינה של היבמה כאשה רגילה.
והסתפק רבה, האם מחמת המאמר נחשבת בעלת המאמר כארוסה, ומעתה אף אם יבוא עליה יבמה ביאה סתם, בלי שיכניסנה לחופה, היא לא תיקנה לו להיות נשואה (כמו יבמה, שבביאה גרידא נעשית נשואה), וכל זמן שלא יכניסנה לחופה הוא לא יורשה, ואם הוא כהן הוא אינו מטמא לה אם תמות.
או שמא המאמר מעמיד אותה בדרגת נשואה, לגבי זה שאם יבוא עליה גם בלי מסירה לחופה, אלא ביאה גרידא, היא תחשב כנשואה לכל דבריה.
תפשוט מדברי רבי אליעזר במשנתנו, הסובר כבית שמאי, שמאמר נשואין עושה.
דאי נאמר שמאמר אירוסין עושה ולא נישואין, האיך מיפר לה היבם לחוד?
(ועיין בר"ן מדוע הניחה עתה הגמרא שמדובר שהיבם מפר לחוד ולא בשותפות עם האב)
הא תנן: נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה!
ואם כן, צריך היבם את צירוף הפרת האב  40 .

 40.  הראשונים מקשים מה הראיה שמאמר נישואין עושה? הלא לעיל העמידה הגמרא את המשנה בשעמד בדין, והיינו שכבר נתחייב היבם במזונותיה, ומשום כך יכול היבם להפר לה, ואם כן אפילו אם מאמר אירוסין עושה בכל זאת יכול היבם להפר בלא האב כיון שהוא כבר חייב במזונותיה והיא נודרת על דעתו? והר"ן והרשב"א מפרשים, שאכן ראית הגמרא היא רק למאן דאמר מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור. שלפי דבריו אין צורך להעמיד את המשנה בשעמד בדין. ולפי מאן דאמר מאמר אינו קונה קנין גמור, אין ראיה לספיקו של רבה.
ודחינן:
אמר רב נחמן בר יצחק מאי דאמרינן במתניתין, יפר, היינו שיפר בשותפות עם האב כדין נערה המאורסה.
תניא נמי הכי, כרבי אמי שדברי רבי אליעזר הם באופן שעשה בה מאמר.
דתניא: שומרת יבם, בין ביבם אחד בין בשני יבמין, רבי אליעזר אומר יפר.
ורבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים.
רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו, משבאת לרשותו נגמרה לו, ויכול להפר.
אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו (שהרי אפילו קודם שעשהבה מאמר הרי היא נחשבת זקוקתו),
משבאת לרשותו על ידי מאמר, אינו דין שתגמור לו, ויוכל להפר נדריה.
אמר לו רבי עקיבא: לא.
אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו - שכשם שאין לו חלק בה קודם שבאה לרשותו, כך אין לאחרים חלק בה.
תאמר באשה שהקנו לו מן השמים, שכשם שיש לו עמה חלק לפני המאמרמשום זיקת היבום, כך יש לאחרים (שאר היבמים) חלק בה, משום זיקת היבום!
אמר לו רבי יהושע: עקיבא, דבריך (טענתך זו) אינה אלא בשני יבמין.
אבל מה אתה משיב על יבם אחד?
אמר לו רבי עקיבא לרבי יהושע: כלום חילקנו לענין שאר דברים, על יבם אחד ועל שני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר?
וכשם שבשאר דברים לא חילקנו כך, כן לענין הפרת נדרים אין לחלק בזה.
ולהלן מפרשת הגמרא מה הכונה ב"שאר דברים".
ומסיימת הברייתא שהתפעל בן עזאי מתשובותיו של רבי עקיבא -
בלשון הזה אמר בן עזאי, על עצמו, על שלא זכה ללמוד מרבי עקיבא:
חבל עליך בן עזאי, שלא שימשת את רבי עקיבא -
כלומר, חבל עליך בן עזאי שהנך תלמיד ותיק וחשוב, ולא שימשת אדם גדול כמו רבי עקיבא, אשר יודע להשיב תשובות מעולות כאלו.
עד כאן דברי הברייתא.
ומבארת עתה הגמרא את הראיה מברייתא זו לרבי אמי -

דרשני המקוצר