פרשני:בבלי:נדרים פו ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים פו ב

חברותא

אלא אמר רב אשי תירוץ אחר ליישב את הסתירה בדברי שמואל.
אין לדמות הקדש רגיל לקונמות, משום ששאני קונמות, דכי קדושת הגוף דמי. כלומר, הקונם הוא כמו "קדושת הגוף", כמו קרבן, שקדושתו היא מחמת היותו קרבן ולא מחמת שייכותו להקדש. ואין הוא כקדושת דמים, הנובעת משייכותו הממונית של החפץ להקדש בלבד.
וכ דרבא,
דאמר רבא, הקדש - אם אדם שיעבד את שורו לבעל חובו, ולאחר מכן הוא הקדיש את השור קדושת הגוף.  18 

 18.  זהו לפי דעת רש"י, אבל רבינו תם סובר שאף אם הקדישו קדושת דמים פקע השעבוד.
וחמץ - אם אדם שיעבד את חמצו לגוי בעבור חובו, ואחר מכן עבר על זה הפסח ונאסר החמץ בהנאה.
ושחרור - אם אדם שיעבד את עבדו לבעל חובו,
ולאחר מכן שחרר את עבדו.
מפקיעין מידי שעבוד - פקע השעבוד על ידי כך.
ולמדנו מדברי רבא, שקדושת הגוף כוחה גדול כדי להפקיע את השעבוד. ולכן יכולה האשה לאסור את מעשי ידיה על בעלה אפילו שהיא משועבדת לו, כיון שעל ידי הקונם נפקע השעבוד של הבעל.
ומקשינן:
אי הכי, למה לי מדוע צריכים אנו לומר שטעם ההפרה הוא משום שמא יגרשנה? הלא בלאו הכי יש לבעלה להפר, כדי שלא יחול הנדר! ומתרצינן:  19 

 19.  הגמרא בכתובות נט א מביאה את סוגייתנו בשנויי לשון מסוימים, ואילו כאן מתרצת שם הגמרא כך; אלמוה רבנן לשיעבודא דבעל כי היכי דלא תיקדש מהשתא. והב"ח כתב לגרוס כך אף בסוגייתנו.
תני - יש לשנות את דברי המשנה כך:
יש לבעל להפר את הנדר כדי שהוא לא יחול.
ועוד - אפילו אם תאמר שחיזקו רבנן את שעבודו של הבעל במעשי ידיה ואין זה נפקע על ידי הקונם, בכל זאת יש לבעל להפר את הנדר, כי שמא יגרשנה ואז יחול הנדר.  20 

 20.  ולכאורה קשה, אם כן שוב חוזרת הקושיא איך חל הנדר הלא אין אדם יכול לאסור דבר שלא בא לעולם על חבירו? ויש לתרץ שמכיון שמעיקר הדין הנדר יכול לחול עכשיו, ורק מדרבנן הוא אינו חל משום שחיזקו את השעבוד, אם כן כל מה שחיזקו רבנן את השעבוד היינו על תקופת היותה תחתיו אבל כאשר היא מתגרשת הרי זה כאילו חל הנדר בשעה שנדרה. (ר"ן ועיין ברא"ש ובתוספות)
מתניתין:
נדרה אשתו וסבור הבעל שנדרה בתו, או נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו, וכן אם נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן (היינו שנדרה ואסרה על עצמה דבר מסוים שיהא כקרבן), או נדרה בקרבן וסבור שנדרה בנזיר.
וכן אם נדרה מתאנים וסבור שנדרה מן הענבים, או נדרה מן הענבים וסבור שנדרה מן התאנים,
והפר את הנדר.
אין ההפרה חלה, והרי זה יחזור ויפר.  21 

 21.  הר"ן מביא מדברי התוספתא, שאף קיום לא מועיל כאשר אינו יודע איזה נדר נדרה. והר"ן מקשה על זה מהיכן נלמד דין זה שאף קיום אינו מועיל כאשר אינו יודע מהו הנדר, דבשלמא בהפרה הלא מביאה הגמרא פסוק על זה דכתיב יניא אותה שמשמע שצריך שיהא ההפרה לשם הנדר שנדרה ואם הוא סבור שנדרה נדר אחר אין זו הפרה, אבל בקיום היכן מצינו פסוק למעט שאין הקיום חל באופן זה? והר"ן מתרץ שאף בקיום כתוב "והחריש לה" ויש ללמוד מכך שהקיום צריך להיות לשם אותה אשה שנדרה ואם נדרה אשתו והבעל סבור שבתו נדרה אין הקיום חל, ואם כן כמו כן יש לומר שצריך הקיום להיות לשם הנדר שנדרה ואם נדרה מתאנים והבעל סבור שנדרה מענבים אין הקיום חל. וכתב על זה הרש"ש שחכם עדיף מנביא, כי אכן בספרי ילפינן מפסוק זה שצריך הקיום להיות לשם אותה אשה שנדרה. אך האחרונים מקשים על הרמב"ם מדוע הוא הביא את דין המשנה רק לענין הפרה ולא לענין קיום?
גמרא:
למימרא - סבורה הגמרא לפרש את טעם המשנה משום דמשמעות הפסוק "יניא אותה" דוקא הוא וצריך שתהא ההפרה לשם אותו נדר ולשם אותה נודרת בדוקא.  22 

 22.  הקהילות יעקב מקשה מדוע צריך פסוק לומר שאין הפרה חלה באופן זה הלא זהו הפרה בטעות דהרי הוא לא התכוין להפר את הנדר האמיתי, וכן כאשר נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו אם כן הרי הוא לא התכוין להפר לאשתו אלא לבתו והרי זה הפרה בטעות ומדוע צריך פסוק בשביל זה? ומתרץ הקה"י שמדובר כאן באופן שבלשונו היה משמע הפרה בין לאשתו בין לבתו וכן בין לענבים ובין לתאנים, אלא שבלבו טעה ולא ידע מי היא הנודרת וכן מהו הנדר, אבל אף אילו היה יודע מי הנודרת ומהו הנדר גם היה מיפר. ומחדש הקה"י דבאופן שאף אם היה יודע היה מיפר אין זה נחשב הפרה בטעות, דהפרה בטעות נחשבת רק באופן שאילו היה יודע לא היה עושה כך, ולכן צריך פסוק ללמדנו שאף באופן זה לא חלה ההפרה כיון שצריך שתהא ההפרה לשם אותה אשה שנדרה ולשם אותו נדר שנדרה. ועיין בקרן אורה.

דרשני המקוצר