פרשני:בבלי:עבודה זרה עד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עבודה זרה עד א

חברותא

מתניתין:
אלו הדברים דלהלן, אסורין בהנאה בעצמם, ואם נתערבו בדברי היתר, אוסרין בכל שהו (אפילו אם נתערב אחד מהן באלף, כולם אסורים):
א. חבית יין נסך, שהתערבה באלף חביות היתר, כולן אסורות.  264 

 264.  אמנם, אין ההלכה כן, אלא כמו שיבואר במשנה הבאה ובגמרא שם.
ב. ופסל של עבודת כוכבים שהתערב באלף פסלי היתר, כולם אסורים.
ג. ועורות לבובין, היינו עור של בהמה שקרעוהו והוציאו את ליבה, והקטירוהו לעבודה זרה. ואסור בהנאה משום "תקרובת עבודת כוכבים". אם נתערב אפילו באלף עורות של היתר, כולם אסורים.
ד. ושור הנסקל, שור שהרג אדם ונגמר דינו להסקל, שהתערב באלף שורים מותרים, כולם אסורים בהנאה.
ה. ועגלה ערופה, לאחר שהורידוה לנחל איתן כדינה (יעויין דברים כד' א').
ו. וציפורי מצורע, דהיינו הציפור שהמצורע שוחט לטהרתו, נאסרת בהנאה, כמבואר בקידושין (נז' א').  265 

 265.  המצורע מביא ביום טהרתו שתי ציפרים. אחת נשחטת, והשניה משולחת (עיין ויקרא יד' ד'). ולדעת רש"י בקידושין (נ' א'), רק הציפור השחוטה נאסרת בהנאה. אך המשולחת אינה נאסרת. ברם, לדעת התוספות (שם) שתיהן אסורות בהנאה.
ז. ושער שגילח הנזיר ביום מלאת ימי נזירותו, ושורפו, (יעויין במדבר ו' יח'), ושער זה אסור בהנאה. ואם נתערב בשער אחר הכל אסור.  266 

 266.  שער נזיר הוא "דבר שבמנין", כין שדרך העולם למכור את שערם דבמים מרובים לעשיית שקים. רש"י.
ח. ופטר חמור שלא נפדה, ועדיין אסור בהנאה, או שנערף.
ט. וחתיכת בשר שהתבשלה בחלב, ונתערבה באלף חתיכות אחרות.  267 

 267.  ודוקא חתיכה חשובה, דהוי "דבר שבמנין", היא אינה בטלה. אך סתם חתיכת בשר בחלב, בטלה בכדי נתינת טעם. רש"י, ותוספות.
י. ושעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים.
יא. ובהמות חולין שנשחטו בעזרה, אסורות בהנאה.
הרי כל אלו אסורין בהנאה, ואם התערבו באחרים, אוסרין בכל שהוא.:
גמרא:
מקשה הגמרא: תנא מאי קחשיב? כלומר, מה גורם לדברים שנמנו במשנה שלא יתבטלו ברוב? אי "דבר שבמנין" קחשיב, כלומר, אם הסיבה שאינם בטלים ברוב היא משום דהוו "דבר שבמנין", אם כן ליתני נמי חתיכות נבילה, שאף הן "דבר שבמנין", אף על פי שלא נאסרו בהנאה.
ואי "איסורי הנאה" קא חשיב, ומשום שהם אסורים בהנאה לכן לא בטלו ברוב, ליתני נמי חמץ בפסח, שאסור אף הוא בהנאה?
אמר רב חייא בר אבא, ואיתימא (ואם תרצה, אפשר לומר מימרא זו גם בשם) רב יצחק נפחא: האי תנא, תרתי אית ליה. כלומר, על מנת שלא יתבטל ברוב, צריך שני תנאים, א. שהאיסור יהיה "דבר שבמנין", היינו, דבר חשוב, שרגילים למוכרו לפי מנין. וב. שדבר האיסור יהיה מ"איסורי ה נאה".
מקשה הגמרא: אם כן, וליתני אגוזי פרך ורימוני בדן של ערלה, שהתערבו בפירות היתר, דדבר שבמנין ואיסורי הנאה הוא?
מתרצת הגמרא: הא תנא ליה התם (ערלה פרק ג' משנה ז') , "הראוי לערלה, ערלה. דהיינו, פירות אילן ששייך בהם דין ערלה, והתערבו בפירות אחרים, אסורים כולם משום ערלה. וכן הראוי לכלאי הכרם, שנתערב בכלאי הכרם, הכל אסור משום כלאי הכרם".
ותו קשיא לן: וליתני "ככרות של בעל הבית" שהן דבר שבמנין, לענין חמץ בפסח?
מתרצת הגמרא: מאן שמעת ליה דאמר חמץ בפסח אסור בהנאה? רבי עקיבא!  268  הא תנא ליה התם, במסכת ערלה (בסוף אותה משנה שהובאה לעיל) "רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית".:

 268.  גירסת הגמרא שונתה על פי גירסת הר"ן, המובאת בשולי הדף.
שנינו בסיפא דמשנתנו: "הרי אלו אסורים ואוסרים בכל שהוא":
מפרשת הגמרא: למעוטי מאי? כלומר, מדוע חזר התנא וכתב "הרי אלו אסורים ואוסרים בכל שהוא"?
למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה, אי נמי, למעוטי איסורי הנאה ולא דבר שבמנין.:  269 

 269.  התוספות מבארים, שאין כונת התנא לומר שדבר שאינו אסור בהנאה בטל ברוב אפילו אם הוא דבר שבמנין. שהרי מבואר במסכת חולין (ק' א') שדבר שבמנין אינו בטל אפילו אם אינו אסור בהנאה. אלא כוונתו לומר, שלא נשנו במשנה אלא תותם שיש בהם שני תנאים אלו, שאסורים בהנאה, והם דבר שבמנין.
מתניתין:
יין נסך שנפל לבור שיש בו יין של היתר, כולו אסור בהנאה.  270 

 270.  כמבואר לעיל (עג' א'), צריך להעמיד את המשנה במקרה שנפל כל היין לבור בבת אחת. שאם לא כן, ישנם מצבים ש"ראשון ראשון בטל". כדלעיל.
רבי שמעון בן גמליאל אומר: ימכר כולו לעובד כוכבים, חוץ מדמי יין נסך שבו.:
גמרא:
אמר רב, הלכה כרבי שמעון בן גמליאל רק אם התערבה חבית יין נסך בחביות יין מותר, ואז יטול אחת מהן ויטילנה לנהר, והשאר מותר.
אבל לא אם התערב יין ביין.
ושמואל אמר, אפילו אם התערב יין ביין, מותר בהנאה חוץ מדמי אותו יין.
וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן, אפילו יין ביין.
וכן אמר רב שמואל בר נתן אמר רב חנינא, אפילו יין ביין.
וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אפילו יין ביין.
אמר רב נחמן: הלכה למעשה, יין נסך, שהתערב יין ביין, אסור. חבית בחבית, מותר. סתם יין של גוי, אפילו יין ביין, מותר בהנאה חוץ מדמי אותו יין.

דרשני המקוצר