הרש"ש (שרעבי)
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי שלום שרעבי (רש"ש) גדול המקובלים האחרונים.
תולדות חייו
נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל, והתקבל כשמש לישיבת המקובלים בית אל בירושלים, בראשות רבי גדליה חיון. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' בשבט תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
כתביו
- סידור הרש"ש- עם הכוונות המוכרות כ"כוונות הרש"ש". מסידור זה מתפללים עד היום ביבישבת המקובלים בית אל.
- אמת ושלום - על הספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל.
- נהר שלום- כוונות התפילות.
- רחובות הנהר- הקדמות האר"י.
- כתבי יד רבים שנשמרו בישיבת המקובלים בית אל.
אחד מגדולי המקובלים התבטא: "לכל מי שלומד דברי הרב בעל עץ חיים מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה... צוללים במים אדירים ולא מצאו ידם... עד אשר יעברו את הנהר".
מתלמידיו
בין תלמידיו נמנים החיד"א ורבי חיים די לה רוזה (בעל "תורת חכם").
לקריאה נוספת
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים תש"ל.
- אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' לא- נ.