כלי שני
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הגדרה הלכתית. כלי שני הוא כלי שבו אוכל או משקה חם שהוכנס לתוכו מכלי ראשון (בכלי שעמד על האש).
להלכה כלי שני אינו מבשל.
מצבים שכלי שני מבשל
- קלי הבישול מתבשלים אף בכלי שני {דרוש מקור}.
- לדוגמה, עלי תה נחשבים לקלי הבישול, ומתבשלים אף בכלי שני. מסיבה זו מכינים תמצית תה בערב שבת, כדי שלא לבשל את עלי התה בשבת.
- יש הנוהגים בהכנת תה בשבת להכינו בכלי שלישי (כלומר לשפוך את המשקה לכלי נוסף לפני הכנסת התה), וסוברים שכלי שלישי אינו מבשל אף בקלי הבישול.
מה נחשב כלי שני
- ישנה מחלוקת {תבנית: מקור} האם העברה במצקת נחשבת ככלי נוסף, האם המצקת נחשבת כלי שני, והקערה כלי שלישי או שהכלי נחשב כלי שני.
בליעה על ידי כלי שני
- חלב שנשפך מכלי ראשון על הקרקע, והעמידו עליו קדרה חמה, החלב שנחשב ככלי שני מבליע בקדרה, והקדרה נאסרת על ידי כך (אך התבשיל מותר). [1]
הערות שוליים
- ↑ כך מבואר ברמ"א על יורה דעה סימן צב סעיף ז, וז"ל: "ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליו קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כלי שני ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת והתבשיל מותר דתתאה גבר" (הגהת ש"ד סימן נ"ה):