שיחה:הצופן התנכ"י
|
|
לסגנן את הערך
1. שגיאה עברית בשם הערך- י"ל: הצופן התנכ"י (זו לא שגיאה מוחלטת אבל יותר תקין ומקובל ככה, ואכמ"ל).
2. הערך מלא משפטים לא אנציקלופדיים בעליל, למשל: "מסרים אין-ספור מוסתרים..." וכד'. ויקישיבה איננה עיתון- לא כל לשון שיכולה להתקבל בעיותן (או אפילו בספר מושגים ביהדות או במקרה הזה בספר של הרב שמואל יניב, למשל), יכולה להתקבל באנציקלופדיה. יש לשכתב את הערך.
אריאל ביגל נ"י 10:09, 22 בינואר 2012 (IST)
- אין שום בעיה לכתוב "צופן התנכ"י" (אם כבר יש לתקן ל"צופן התנ"כי" או "צופן התנ"ך") כמ"ש רש"י בברכות יב: ד"ה המלך המשפט, שהם שוים.
- לא הבנתי מה "לא אנציקלופדי" במשפט "מסרים אין ספור מוסתרים"? רצוא-ושוב 11:27, 22 בינואר 2012 (IST)
- מבחינה עברית א"א ללמוד מרש"י את העברית המקובלת כיום. אמרתי שזה לא ממש לא מדויק אלא פחות מקובל ותקני.
- ראשית צריך לבוא מעין 'מבוא' קטן שאמור להיות בערך כך:
"הצופן התנכ"י היא שיטה לגילוי מסרים הצפויים בתנ"ך על ידי דילוגי אותיות וכד'" או משהו בסגנון, הניסוח לא קריטי.
- מה לעשות, זהו הסגנון האנציקלופדי המקובל.
- בברכה, אריאל ביגל נ"י 20:27, 22 בינואר 2012 (IST)
- לגבי הלשון "המלך המשפט", כבר כתבו כמה מפרשים (ראה שיחות הרצי"ה, מועדים א, עמ' 16,39-40 וש"נ) שהיא לשון בלתי מקובלת ואכמ"ל. עכ"פ גם לדעת רש"י הנ"ל, זה מקביל לאמירה "צופן ה�נ"ך" - שזהו צירוף תקני, אך הצירוף "צופן התנ"כי" הוא בעייתי בכל אופן, וצודק ר' אריאל ביגל נ"י.
- תוקן ע"י העורך.
- כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 04:59, 5 בספטמבר 2012 (IDT)
חד-מימדי
הערך איננו נותן ביטוי לכמה נקודות:
- שיטה זו אין לה כמעט מקורות מבוססים בחז"ל, ראשונים ואחרונים. גם בדור�ו משתמשים בשיטה זו מיעוט קטן מהרבנים. כך שהיא איננה מוסכמת כלל מבחינה תורנית. (אגב, בגוף הערך מובא ששיטה זו הייתה ידועה לקדמונים, מבלי לציין מקור, וכן שיש לה בסיס בזוהר, ומוזכר מקור מהגר"א...)
- חסרה סקירה היסטורית מקיפה של גילוי שיטה זו והשימוש בה (למשל ע"י הרב וייסמנדל זצ"ל, דמות מיוחדת שראוי להקדיש לה ערך בוויקישיבה, לתשומת לבו של ר' אריאל ביגל נ"י, וראה בקצרה בשבת בשבתו, ויצא תשע"א עמ' 9).
- ישנו ויכוח מדעי האם אכן יש בזה הוכחה סטטיסטית (שכן גם בדילוגים בספרים וטקסטים אחרים בעלי-משמעות נמצא דילוגים המגלים עתידות) או לא. שמעתי מהרב שלמה אבינר (בשידור ברשת מורשת) בחודשים האחרונים שאע"פ שפרופ' ריפס ועוד כמה מומחים למתמטיקה פרסמו שזהו פלא סטטיסטי, כמה מומחים לסטטיסטיקה יראי שמים וחרדיים בארה"ב פרסמו מחקר השולל את העניין, ולדעתם אין בזה הוכחה לאמיתות התנ"ך. בתחום זה, יש להעדיף מומחים לסטטיסטיקה על פני מומחים למתמטיקה, כפי שבשאלות בענייני מחלה מסויימת יש עדיפות לרופאים המתמחים בתחום זה על פני רופאים העוסקים ברפואה באופן כללי.
- מה כתוב בוויקיפדיה בנושא זה? (כן, אני יודע שבוויקיפדיה יש הטיות אנטי-דתיות, אך באתרי מחזירים בתשובה - לעתים עלולות להיות הטיות חמורות מאלו, לכן, לשם האיזון כדאי לעדכן מה נמצא שם בעניינים אלו. אני חסום לוויקיפדיה, לכן אשמח אם מישהו יביא זאת לכאן).
- מדוע לא מציינים למאמרים השוללים את העניין, כדוגמת המאמר הזה (מאתר ישיבת הר עציון)?
יש עוד מה להעיר בכיוון הזה, אך די בזה. לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי �"מ? 04:59, 5 בספטמבר 2012 (IDT)
תשובה לשאלתך: ראה רבינו בחיי בראשית א ב[רבינו] בחיי בראשית פרק א פסוק ב ויש לך לדעת כי יש בידינו קבלה בפסוק זה של "בראשית" שממנו יוצא שם בן מ"ב המיוחס למדת הדין עד בי"ת של "בהו", אך ע"י צרופים רבים, ואם תאיר עיני הלב תמצא בו המנין של בהר"ד שזכרתי למעלה, והוא רשום בפרשה, ואותיותיו ארבעתם, בין כל אות ואות מ"ב אותיות, והמשכיל יבין יוכל להבחין כי אין זה דרך מקרה אבל הוא מופת גמור על חדוש העולם כי בטרם הרים יולדו, ולא היה בהר"ד, היה מדת דינו של עולם במקום בהר"ד פועל באין כלי ומוציא כלי למעשהו וזהו מבואר. הרי לך מפורש ענין דילוגי אותיות.
גם ראיתי ספר איש חמודות על הרב וייסמנדל ז"ל וראיתי שלא היה מדובר בבן אדם פשוט ויש דברים נפלאים על האופן שגילה את זה ראה שם, ואני נוטה להאמין לזה כיון שקשה מאד להעלות על הדעת איך שבן אדם יכול לחשב את הדילוגים בלי שום מחשב ובלי שום טעיות.--סופר (שיחה) 00:24, 21 בינואר 2016 (IST)