אין עשה דוחה לא תעשה ועשה
|
|
הגדרה
מצוות עשה לא דוחה מצווה שיש בה גם לא תעשה וגם עשה (הוזכר בשבת כה.).
לדוגמא, שריפת קודשים, שהיא מצוות עשה, לא דוחה את איסור הבערה ביום טוב, שיש בו לא תעשה ועשה, ולכן אין שורפין קודשים ביום טוב (שבת כה.).
מקור וטעם
במקורו לא מצאנו פסוק שעשה דוחה לא תעשה ועשה, וגם לא מצאנו פסוק שהעשה אינו דוחה אותם, ולכן לכתחילה אינו דוחה (שאגת אריה לג בקונטרס אחרון אות ג ד"ה ויש).
הטעם שהעשה לא נדחה מפני העשה הוא דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה (תוס' יבמות ו. ד"ה טעמא, דן בסברא זו דברי סופרים א-לח).
עשין שונים
עשה שיש בו כרת דוחה לא תעשה ועשה (תוס' זבחים לג, ספר המקנה נו-א אות ה).
שני עשין לא דוחים לא תעשה ועשה (תוס' יבמות כ: ד"ה אמר קרא).
פרטי הדין
לגבי הלא תעשה בעצמו דנו התוס' (חולין קמא. ד"ה לא) האם נדחה, ויש בזה שלושה צדדים (ונפק"מ האם לוקים עליו):
א) גם הוא לא נדחה (כך משמע מפשטות התוס'. וכן כתב המנחת חינוך (תקלח-א [ב] ד"ה ועיין) בדעת הרמב"ם), ולכן לוקים עליו. והטעם לזה הוא שכיוון שיש עימו עשה הוא עצמו אלים יותר (דברי סופרים א-לח).
ב) הוא כן נדחה, ונשאר רק העשה, ולכן אין לוקים (ריב"א בתוס' שם).
ג) הוא לא נדחה ואיסור הלאו נשאר, ואעפ"כ אין לוקין עליו (תוס' שם בתירוצם לדעת הריב"א בלשון "שמא"). בטעם דעה זו הסביר השאגת אריה (לג בקונטרס אחרון אות ג ד"ה ויש) שכיוון שאין מקור בתורה לדין עשה נגד לא תעשה ועשה, לכן לכתחילה העשה לא דוחה לא תעשה ועשה, כי לא מצאנו מקור שידחה, אך בדיעבד אינו לוקה, כי לא מצאנו מקור שלא ידחה. והקובץ שיעורים (פסחים קצה) הסביר שהלא תעשה לא נדחה כלל, ורק לא לוקה עליו משום שאינו דומה ללאו דחסימה.
==ראה גם==