פרשני:משנה:ברכות ב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
הקדמה
במשנה הקודמת הובאה מחלוקת בין ר' מאיר לר' יהודה בשאלה מתי מותר להפסיק באמצע קריאת שמע ולומר שלום לאדם אחר העובר במקום, ובין לדעת ר' מאיר ובין לדעת ר' יהודה- יותר קל להפסיק בין הפרקים מאשר באמצע. המשנה שלנו מבארת מה נקרא בין הפרקים. בנוסף מביאה המשנה את דברי ר' יהושע בן קרחה שמסביר את משמעות הסדר בו מסודרות פרשיות קריאת שמע מבחינה רעיונית.
המשנה
אלו הן בין הפרקים--בין ברכה ראשונה לשנייה, ובין שנייה ל"שמע" (דברים ו,ד), ובין "שמע" ל"והיה, אם שמוע" (דברים יא,יג), בין "והיה, אם שמוע" ל"ויאמר" (במדבר טו,לז), בין "ויאמר" לאמת ויציב. רבי יהודה אומר, בין "ויאמר" לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי יהושוע בן קורחה, למה קדמה "שמע" ל"והיה, אם שמוע"--אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצוות; "והיה, אם שמוע" ל"ויאמר"--ש"והיה, אם שמוע" נוהג ביום ובלילה, ו"ויאמר" אינו נוהג אלא ביום.
ביאור המשנה
אלו הן בין הפרקים?
בין ברכה ראשונה לשניה ובין שניה ל'שמע'- לעיל פרק א' משנה ח' בארה המשנה שבבוקר ובערב, לפני קריאת שמע מברכים שתי ברכות, ומשנתנו מבארת שבין הברכות הללו, וכן בין הברכה השניה לקריאת שמע עצמה- נקרא בין הפרקים. מצוות קריאת שמע עצמה, כוללת קריאה של שלוש פרשות- פרשת שמע (דברים ו ד-ט) פרשת והיה אם שמוע (דברים יא יג-כא) ופרשת ויאמר (במדבר טו לז-מא). ומוסיפה משנתנו שגם בין כל אחת מפרשיות אלו לזו שבאה אחריה, נקרא בין הפרקים. עוד ראינו בפרק הקודם במשנה ח' שכפי שלפני קריאת שמע מוסיפים ברכות, כך גם לאחריה, בבוקר ברכה אחת- ברכת אמת ויציב, ובערב שתים- אמת ואמונה והשכיבנו. תנא קמא סובר שגם בין המילים החותמות את קריאת שמע "ה' א-להיכם אמת", לבין הברכה הבאה- אמת ויציב ביום ואמת ואמונה בלילה- מותר להפסיק כבבין הפרקים. ר' יהודה לעומת זאת סובר שאין להפסיק בניהם כלל. המפרשים מסבירים שכוונת ר' יהודה היא שאסור להפריד בין המילים "ה' א-להיכם" לבין המילה אותה אנו מוסיפים לאחר קריאת שמע "אמת", (ויש שאףמוסיפים שאסור להפסיק בניהם בשום אופן ואפילו לא כמו באמצע הפרשה שבמקרים מסויימים מותר להפסיק בו) וטעמו משום שנאמר בירמיה י י "וה' א-להים אמת".
הטעם לסדר הפרשיות
ר' יהושע בן קרחה מסביר לנו את הטעם מדוע סודרו פרשיות קריאת שמע כך שקודם אומרים את פרשת 'שמע' ולאחר מכן את פרשת 'והיה אם שמוע', וכך אומר: "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות", כלומר- לא ייתכן לצוות אדם לקיים את מצוות הא-ל אם עדיין לא קיבל עליו את מלכותו וא-להותו, לכן יש קודם כל לקרוא את פרשת 'שמע' שעניינה קבלת עול מלכות שמים, ולאחר מכן שייך לקרוא את פרשת 'והיה אם שמוע' שעניינה קבלת עול מצוות.
עוד מוסיף להסביר מדוע אנו קוראים קודם את פרשת 'והיה אם שמוע' ולאחר מכן את פרשת 'ויאמר', זאת מכיון שכפי שאמרנו פרשת 'והיה אם שמוע' עוסקת בקיום מצוות ששייך גם ביום וגם בלילה, ואילו פרשת 'ויאמר' עוסקת בעיקרה בפרשת ציצית שמצוותה ביום בלבד. (יש מסבירים על פי המשנה האחרונה של הפרק הקודם, שבתחילה לא היו קוראים את פרשת 'ויאמר' בלילה, ור' יהושע אומר שמכיון שפרשת 'והיה אם שמוע' נקראת גם ביום וגם בלילה ופרשת 'ויאמר' נקראת רק ביום- יש להקדים את 'והיה אם שמוע').
סיכום
בין הפרקים עליו דובר במשנה הקודמת הוא בין כל אחת מברכות קריאת שמע ופרשיותיה לחברתה, לפי ר' יהודה- בין ויאמר לאמת ויציב לא מפסיקים. ר' יהושע בן קרחה אומר שמקדימים את פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע' כדי להקדים קבלת עול מלכות שמים לעול מצוות, ומקדימים את 'והיה' ל'ויאמר' מכיוון ש'והיה' נוהגת גם ביום וגם בלילה ו'ויאמר' רק בלילה.