פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד יט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לד יט סעיף יט - גוי ועבד
המשנה במסכת בבא קמא בבא קמא יד ב אומרת שעדים כשרים הם בני חורין ובני ברית, למעט עבדים וגויים. בהמשך המסכת בבא קמא פח א מובא המקור לכך שעבד פסול לעדות, יש שלמדו זאת מהצד השווה בגזלן ואשה, ויש שדרשו מהפסוק "לא יומתו אבות על בנים" תוס' הביא שהסיבה שגוי פסול לעדות היא כי אינו בכלל "אחיו", והפסוק מצריך שעד יהיה "אחיו" - "והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו".
◄ רבינו יקר: גוי המוחזק לדובר אמת כשר.
◄ רמב"ם, רי"ף, רא"ש, הגהות אשרי, ומרדכי: כל גוי ועבד פסולים לעדות.
☜ כך פסק השו"ע.