רבי דוד בן לוי מנרבונה
|
|
רבי דוד ב"ר לוי הלוי מנרבונה היה רב ודיין בעיר נרבונה שבפרובנס בתחילת האלף השישי. מחבר "ספר המכתם" על הלכות הרי"ף.
חייו
אין ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו. חי בראשית האלף השישי (המחצית השניה של המאה ה-13 לספירה הנוצרית). בחידושיו למסכת פסחים (עמ' שעב) כתב: אדוני זקני רבי בנבנישה הלוי". יתכן שזהו רבי בנבנשתי הלוי סבו של הרא"ה, ואם כן הרי שרבי דוד הנו בן דודו של הרא"ה. למד אצל רבי שמואל ב"ר שלמה שקלי, ומביאו רבות בספריו (ונראה שהוא הנשיא רבי שמואל ב"ר שלמה מנברבונה שהמאירי מזכירו בהקדמתו למסכת אבות). שימש כדיין ורב בעיר נרבונה, לצדו של רבי מדרכי קמחי, ותשובות שהשיב במסגרת זו הודפסו בקובץ "שו"ת חכמי פרובינציה"[1].
"ספר המכתם"
חיבורו על הלכות הרי"ף (ובמקומות מסוימים מביא גם פירושים על דברי הגמרא שלא נכללו ברי"ף), נקרא בפי הראשונים "ספר המכתם" (מגן אבות למאירי עמ' לו; מאירי ביצה ו א ד"ה וכיון; פעמים רבות בארחות חיים ובכל בו ועוד). ונראה, שהמחבר קרא לספרו בשם זה משום ששמו דוד, ע"ש הפסוק "מכתם לדוד". רבי דוד מרבה להביא בחיבורו מדברי חכמי פרובנס - רבי משולם בן משה (בעל "ספר ההשלמה" על הרי"ף), הראב"ד, רבי זרחיה הלוי ורבי יצחק בן אבא מארי (בעל העיטור).
הספר התפשט בפרובנס כבר בדורו של ר' דוד. דבריו מובאים רבות בספרי חכמי פרובנס של אותה התקופה- "ארחות חיים" לרבי אהרן הכהן מלוניל, ספר הכל בו, "בית החבירה" ו"מגן אבות" לרבי מנחם המאירי. גם חכמי ספרד הכירו את ספר המכתם, והוא הובא בספריהם של יוצאי ספרד כרבי שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ)[2] ובנו רבי שלמה (הרשב"ש)[3], רבי שלמה סירילאו[4], רבי משה אלשקר[5] ורבי בצלאל אשכנזי[6], וכן הגיע לאיטליה[7]. פעמים מספר, דבריו הובאו בשולחן ערוך ובהגהות הרמ"א, אך תמיד מתוך דברי החכמים שהביאוהו.
הספר נותר במשך שנים רבות בכתב יד, והודפס בחלקים:
- בשנת תקס"א, הדפיס בליוורנו ר' אברהם בן אליעזר הלוי קובץ חידושי הראשונים על הש"ס בשם "סם חיים", שם הובאו קטעים מהמכתם על מסכת מגילה ומסכת יומא בשם "רבי טודרוס הלוי", אולם מקורם אינו ברבי טודרוס הלוי אלא בספר המכתם[8].
- בשנת תרס"ד הוציא ר' מנשה גרוסברג מטרסטינא את הספר על מסכת מגילה וליקוטים על מסכת יומא.
- בשנת תשי"ט הוציא הרב משה יהודה בלוי בניו יורק את ספר המכתם על מסכתות פסחים, סוכה ומועד קטן, בתוספת התשובות שהודפסו בשו"ת חכמי פרובינציה.
- בשנת תשי"ט הוציא בירושלים הרב אברהם סופר הו"ל בשנת תשי"ט את ספר המכתם על מסכתות סוכה, ביצה, מועד קטן ופסחים.
- קטעים אחדים מן הספר על מסכת פסחים הודפסו באותה שנה בתוך "גמרא שלמה".
- בשנת תשכ"ג הדפיס הרב משה הרשלר בספר "גנזי ראשונים" (בהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם) את הספר על מסכתות ראש השנה, יומא ותענית.
- בשנת תשכ"ז הדפיס הרב הרשלר את הספר על מסכת ברכות.
- בשנת תשנ"ז הדפיס שנית הרב משה יהודה בלוי את הספר על מסכת מגילה, ע"פ מהדורתו של הרב מנשה גרוסברג.
- בשנת תשע"ה יצאה לאור בירושלים מהרורה חדשה של ספר המכתם על מסכתות ברכות, ראש השנה ופסחים, על פי כתבי יד נוספים, בעריכת הרב יוסף הלל והרב רן יוסף לב, בהוצאת מכון אהבת שלום.
אם כן, כיום מצויים בידינו פירושיו למסכתות ברכות, פסחים, ראש השנה (מפרק שלישי ואילך), סוכה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן. מדבריו ומדברי המביאים אותו עולה שכתב פירוש על מסכתות נוספות (חולין, שבת, ואולי גם כתובות ונדרים) ויתכן שחיבר פירוש לכל הש"ס.
לקריאה נוספת
- פנחס רוט, רבי דוד בן לוי וספרו 'המכתם', מבוא לספר המכתם על מסכתות ברכות, פסחים וראש השנה, מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"ה.
הערות שוליים
- ↑ אה"ע סי' ט ושם טז תשובות אלו הודפסו קודם לכן ב"ספר המכתם" על מסכתות פסחים, סוכה ומו"ק במהדורת הרב משה בלוי, ניו ויורק תשי"ט (עמ' רלט-רנט). תשובה נוספת מודפסת בשו"ת חכמי פרובינציה חו"מ נב.
- ↑ ח"א סי' קיא וח"ב סי' רסג ופעמים רבות בחידושיו על מסכת ברכות.
- ↑ רשב"ש תריט
- ↑ פירושו לירושלמי כלאיים דף לט ע"ב
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשקר קז (שם הוא מצטט קטע מן הספר שראה במצרים) ושם לה.
- ↑ כתב יד שהובא על ידי החיד"א, פתח עיניים פסחים קט ע"ב.
- ↑ רבי נתנאל טרבוט הדפיס חלקים מספר המכתם תחת השם "תוספות ספרדיות". תוספות אלו הובאו על ידי המהר"יק (שורש נ ; קנב ועוד). גם רבי יהושע בועז כנראה מצטט מדבריו (שלטי הגבורים מגילה ב ב).
- ↑ הרב רן יוסף לב, "בענין ייחוסם של הליקוטים שבספר סם חיים לרבינו דוד ב"ר לוי מנרבונה", בתוך: "מקבציאל" לב, ירושלים תשס"ז, עמ' תרכט-תרל. כל הקטעים המודפסים שם מופיעים בספר המכתם שהודפס מאוחר יותר.