פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ ו על אדם כשר שאינו חשוד על שום עבירה ולא על שום ביטול מצוה ולא סני שומעניה אע"פ שאינו גדול בתורה אע"פ שלא עמד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע עליו והוא שעומד שם בין מיתה לקבורה ותלמידי חכמים פטורים מקריעה זו.

הגה: וי"א דאין חייב לקרוע על אדם כשר אלא אם כן עומד עליו בשעת יציאת נשמה אבל חייב לבכות ולהתאבל עליו (ר"ן פ' האורג והגהות מיימוני פי"א בשם ראבי"ה) וכן נהגו להקל.

פירוש סעיף ו– אדם כשר שנפטר

קריעה על אדם כשר

שבת קה ע"ב

תניא: מפני מה מתים בניו ובנותיו של אדם כשהן קטנים? מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר.

• וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "על אדם כשר, שאינו חשוד על שום עבירה ולא על שום ביטול מצוה, ולא סני שומעניה, אע"פ שאינו גדול בתורה^[1] , ואע"פ שלא עמד בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע עליו".

מי צריך לקרוע על אדם כשר

מועד קטן כה ע"א כי נח נפשיה דרב ספרא - לא קרעו רבנן עליה, אמרי: לא גמרינן מיניה. אמר להו אביי: מי תניא הרב שמת?! חכם שמת תניא! ועוד כל יומא שמעתתיה בפומין בבי מדרשא? סבור מה דהוה הוה. אמר להו אביי: תנינא: חכם כל זמן שעוסקין בהספד חייבין לקרוע, סבור למיקרע לאלתר. אמר להו אביי: תניא: חכם כבודו בהספידו.

אלו אנשים צריכים לקרוע על אדם כשר שמת^[2]

• ראבי"ה (והר"ן מסתפק) – רק מי שנמצא בשעת יציאת הנשמה של אדם כשר צריך קרוע.
• רמב"ן, (רא"ש (להבנת הב"י)) ורי"ו – כל מי שנמצא לפני המת צריך לקרוע (אף שלא היה בשעת יציאת נשמה).
• רא"ש (להבנת הטור והב"ח)) וטור – כל השומע על מות אדם כשר בין מיתה לקבורה, אף שאינו נמצא לפני המת.
  • הכרעה: נראה מדברי השו"ע שפסק כרמב"ן וסיעתו : "על אדם כשר... אע"פ שלא עמד בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע עליו; והוא שעומד שם בין מיתה לקבורה".
  • אך הרמ"א פסק כר"ן וראבי"ה: "וי"א דאין חייב לקרוע על אדם כשר, אלא אם כן עומד עליו בשעת יציאת נשמה; אבל חייב לבכות ולהתאבל עליו. וכן נהגו להקל". וכ"פ הש"ך.
  • הפני ברוך (סי' א סע' ג עמ' ה), החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" הע' ד) והילקוט יוסף כתבו, שנהגו היום לא לקרוע על אדם כשר. וביאר הטעם בשולחן גבוה (סי' שמ אות טו): "משום שכל אדם מוחזק בכשרות, א"כ יצטרכו לקרוע על כל אדם, ואין לדבר סוף".

האם תלמידי חכמים חייבים בקריעה על אדם כשר^[3]

• רמב"ן – תלמידי חכמים פטורים מקריעה זו, וביאר הפת"ש: "דהוי כזקן ואינו לפי כבודו דדין הקריעה הוא כדין עמידה והידור שאין הגדול עומד מפני הקטן".
• ראב"ד והרא"ש – תלמידי חכמים חייבים בקריעה זו, כמו כל אדם.
  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "ות"ח פטורים מקריעה זו".
  • הש"ך הביא את דעת הראב"ד והרא"ש, ולא כתב להכריע כמי דעתו.
  • וכתב בעל האגודת אזוב בקונטרס אלון בכות (דרוש א), שתלמידי חכמים חייבים בקריעה על ת"ח שגדול כמותם. אך הפת"ש דחה את דבריו, ומשמע ממנו שתלמידי חכמים פטורים תמיד מקריעה זו.

מתוך הספר שירת הים

לפרטים http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020