פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר ב א סעיף א - האיסור לשאת אשה פסולה
הגמרא בקידושין ע א מביאה כמה מימרות בחומרת הנושא אשה שאינה הוגנת לו. הקב"ה לא מעיד עליו, הוא גורם לעולם שיהיה שממה, אליהו כופתו והקב"ה רוצעו, והשכינה שורה רק על משפחות מיוחסות שבישראל. הגמרא אומרת שסימן למשפחה מיוחסת הוא כששומע חרפתו ושותק.
טור ושו"ע: לא ישא אדם אשה שיש בה פסול, וסימן למשפחה מיוחסת הוא כששומע חרפתו ושותק.
⤶ ב"ח: רש"י סובר שכששותק הוא מעלה דווקא כשמחרפים אותו בדברים כלליים, אך אם מעליבים אותו בכל מה שקשור לייחוס - אם הוא שותק זו סיבה לחשוש. אך שאר הראשונים סוברים שגם בענייני יוחסים, שתיקה היא מעלה ורק כשיש בו ספק פסול מוטל עליו למחות כשאומרים לו שהוא ממזר (רמב"ן, רשב"א, מגיד משנה וטור).
⦿ נשיאת אשה לשם ממון
רמ"א: הנושא אשה פסולה לשם ממון יהיו לו בנים שאינם מהוגנים. אם היא לא פסולה מותר לשאת אותה לשם ממון (וכשחמיו נותן לו ברצון טוב - ח"מ). אין להתעכב מלהינשא בגלל ממון שחמיו הבטיח לו ולא נתן.
☜ חתם סופר: אפילו אם אין לו ממה להתפרנס, לא יתעכב מלהתחתן בשביל הכסף שחמיו הבטיח (כי הסיבה שאין לדחות היא בגלל הרהורי עבירה).
☜ מצד הדין החתן רשאי לעכב במצב כזה, אפילו כשאבי הכלה לא יכול לעמוד בהבטחתו בגלל סיבה שהתחדשה אחרי האירוסין (ערוך השולחן, וכך פסק הנישואין כהלכתם). אי אפשר לכפות חתן לכנוס את ארוסתו אפילו אחרי הקידושין אם לא קיימו את ההתחייבות הכספית כלפיו (של"ה).