פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד טו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו - אשת איש שיצא עליה קול
במסכת סוטה (כז, א) הגמרא מסתפקת האם עדיף לאדם לשאת חשודה בזנות או בת של חשודה בזנות. הכרעת הסוגיה היא שהבת עדיפה, כי מצד הייחוס רוב בעילות הלך אחר הבעל ולכן היא כשרה ובמעשיה היא לא גרועה כמו אמא שלה. לרמב"ם לכתחילה מותר לשאת את הבת שלה, ולרש"י רק אם הברירה האחרת היא חשודה בזנות.
טור: אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה והכל מרננים אחריה, אין חוששים לכשרות הילדים שלה כי את רוב הבעילות תולים בבעל. לכתחילה מותר להתחתן עם הבת שלה, אך יש להימנע מנישואים עם האמא עצמה משום זונה (לכהן אסורה מהתורה, ולישראל אם רוצה להתרחק מהכיעור).
⤶ מהר"י וייל: אם בעלה כהן חייב לגרש אותה, וחוששים שהילדים חללים.
☜ כך פסק השו"ע. כשנשואה לישראל אפילו אם עדים העידו שהיא זינתה, בניה כשרים (ב"ש).
֎ כשהייתה פרוצה ביותר
רב עמרם הסתפק מה הדין בנוגע לנישואין עם הבת כשהאמא פרוצה ביותר, והגמרא נשארה בתיקו.
◄ בה"ג ורבנו ירוחם: אפילו בפרוצה ביותר אומר שרוב הבעילות מהבעל. (וספק הגמרא הוא באשת כהן לעניין החשש שבניה חללים - מהר"י וייל, או שהספק הוא באמת באשת ישראל אלא שבה"ג הכריע לקולא - בית מאיר).
◄ רמב"ם, תרומת הדשן וטור: אם האמא פרוצה ביותר חוששים שהבנים ממזרים.
☜ כך פסק השו"ע.
☜ ב"ח: לכתחילה הבנים אסורים כדין ממזרים, אך אם כבר נישאו צ"ע.
☜ מהר"ם פדאוה ורמ"א: גם כשהייתה פרוצה ביותר, נאמנת לומר שבניה כשרים.