פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לג - לד, אסופי בעיר שיש בה גויים
המשנה במסכת מכשירין אומרת שהמוצא תינוק בעיר שיש בה גויים ויהודים, אם הרוב גויים הוא גוי, ואם הרוב יהודים או שיש מחצה גוים ומחצה יהודים, הוא יהודי.
בכתובות (טו, ב) רב אומר שברוב יהודים הוא יהודי רק בנוגע לפרנסה ולהחיות אותו, אך לא ליוחסין. שמואל שם אומר שגם ברוב גויים מחללים שבת כדי להציל אותו. המשמעות של רוב גויים היא לעניין האכלת נבלות, המשמעות של רוב יהודים היא לעניין השבת אבידה לו, ושל מחצה על מחצה לעניין נזקין.
טור: תינוק שנמצא בעיר שיש בה גויים הוא ספק גוי, בין אם הרוב יהודים ובין אם הרוב גויים. אם קידש אשה צריכה גט מספק, ואם מישהו הרג אותו, אינו נהרג עליו. כשרוב העיר גויים מותר להאכיל לו נבלות, וכשרוב העיר יהודים מחזירים לו אבידה ויש חובה לפרנס אותו.
☜ שו"ע: אסופי הנמצא בעיר שיש בה גויים הוא ספק גוי. אם הוא התגייר הוא אמנם יהודי גמור, אך עדיין אסופי (כדעת הרמב"ם, תובא מיד).
⦿ מעמד אסופי אחרי גיור
◄ רמב"ם: אם היה מוגדר אסופי לפני הגיור, גם לאחריו הוא אסופי אלא שכעת אין חשש שמא הוא גוי.
◄ ראב"ד ומגיד משנה: אחרי גיור הוא כשר, כדין גוי שהתגייר שלא שייך בו ממזרות.
⤶ מגיד משנה: הרמב"ם סובר שגם לפני הגיור הוא היה ספק יהודי, וממילא הגיור לא יכול להפקיע את החשש שמא הוא יהודי ממזר. הראב"ד מיקל מדין ספק ספיקא, ספק האם הוא יהודי מעיקרא, וגם אם הוא יהודי, שמא הוא כשר.
☜ כאמור לעיל, השו"ע פסק כדעת הרמב"ם.
☜ הב"ש כתב שאם יש תרי רובי עכו"ם , גם לרמב"ם הוא כשר אחרי הגיור.
הב"ש הוסיף שמחלוקת הרמב"ם והראב"ד נוגעת גם להיתר האסופי בממזרת לפני הגיור, שלרמב"ם הוא אסור, ולראב"ד הוא מותר מדין ספק ספיקא, ספק האם הוא גוי, וגם אם הוא יהודי שמא הוא ממזר.
⦿ חילול שבת כשרוב העיר גויים
כמו שהובא, שמואל סובר שאפילו אם רוב העיר גויים מחללים שבת על אסופי.
◄ רמב"ם: כשרוב העיר גויים לא מחללים על האסופי את השבת רק אם מחצה על מחצה או רוב יהודים מחללים .
☜ כך פסק השו"ע.
◄ רמב"ן, רשב"א וטור: אפילו ברוב גויים מחללים עליו את השבת.
☜ כך פסק הרמ"א.
⦿ דיני נזיקין באסופי
הגמרא שם אמרה שלעניין נזיקין, אם העיר היא מחצה גויים ומחצה יהודים אי אפשר להכריח את האסופי לשלם נזק שלם כשהשור שלו נגח (כדין גוי), אלא משלם חצי נזק כמו יהודי ואומר לניזק שכדי לקבל את החצי השני שיביא ראיה שהוא גוי.
במקרה ששור של יהודי נגח את השור של האסופי, אפילו אם רוב העיר ישראל המזיק אינו משלם כלום בטענה שהאסופי צריך להביא ראיה שהוא יהודי. זאת משום שאין הולכים בממון אחר הרוב.
מגיד משנה, ב"י ודרכי משה בדעת הטור: אם רוב העיר גויים והשור של האסופי הזיק, משלם נזק שלם.