פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:17, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד לז

סעיף לז

כל מדינה שיש בה שפחה או עובד כוכבים שראויה לילד, הואיל והאסופי הנמצא בה, ספק עובדי כוכבים או עבד, כשישא גיורת הרי זו ספק אשת איש. וכן השתוקי שנשא אשה שאפשר שתהיה ערוה לו, הרי היא בספק אשת אישא, שאין קדושין תופסין בעריות. ואיזו אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו, כל אשה שאביה או אחיה קיים כשנתעברה אמו, וכל אשה שנתגרשה או נתאלמנה, שמא היא אשת אביו או אשת אחי אביו (רמב"ם). הגה: הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזורב (ב"י מצא כתוב בתשובת ר' שמשון). אבל האנוסים החוזרים לדת ישראל, נ"ל שמותר להתחתן בהם כמו בשאר גרים (הנ"ל).

א. ספק אשת איש: רמב"ם,שו"ע: שתוקי שנשא אשה חוששים שהיא קרובתו ואין הקידושין תופסים. ח"מ – כיצד יתכן ששתוקי נשא? או שנשא באיסור או שנשא גיורת או שאימו אמרה שנבעלה לכשר אך לא פירטה למי.

ב"ש: צ"ע מדוע חוששים, הרי משמע ברמב"ם שלולא חשש ממזרות היה מותר לשתוקי לשאת אשה ולא היינו חוששים שמא ישא אחותו, וא"כ קשה מדוע כאן חוששים שמא זוהי אחותו. עיין עוד בסיכום לסע' כו תחת הכותרת 'שתוקי'.

ב. קראים: ר' שמשון: לא מקבלים אותם אם רוצים לחזור בתשובה, שמא יתערבו בישראל וישאו נשים וירבו ממזרים.

רמ"א: הביא דברי ר' שמשון להלכה.

נו"ב: יתכן שהרמ"א אסר דוקא במקום קביעותן אך אם פירשה אחת מהן מותר לשאת אותה משום שרובם אינם בני גירושין ובפריש הולכים אחר הרוב. אמנם אם פרשה בשעה שהיתה גדולה ובת דעת אסור, משום שגם לה יש איסור להינשא, והיא ידעה בעצמה בעת פרישתה וא"כ הספק עבורה נולד עוד בשעת קביעותה. וסיים למעשה שלכתחילה אין לישא אך בדיעבד לא יוציא במקרה שפירשה בקטנותה, ובמקום קביעותה גם כן יש מן הקדמונים שהתירו שלא כר' שמשון, ולכן אין אנו לא מן המתירין ולא מן האוסרין.

רדב"ז[1]: לא עלה ע"ד ר' שמשון לומר שקידושיהן קדושין בעדים שלהם ח"ו אלא מה שבזמנו או במקומו לא היו נמצאים אלא מעט מזעיר אחד מעיר ושנים ממשפחה וכל קידושיהן היו בעדי ישראל אבל הגירושין אעפ"י שהיה בעדי ישראל לא היה הגט כתיקון רז"ל ולכן גזר עליהם שהם ממזרין ומאותם לא באו בארצות הללו כי חקרו אחריהם עד אשר השמידום וכ"כ כהר"ר אברהם זכות ז"ל הלכך בזה"ז ובמקום הזה שיש מהם קהל גדול ולהם סופרים ועדים ואינם עושין קדושיהן וגטיהן אלא ע"פ עדיהם הדבר ברור אצלי שאין קדושיהן קדושין והבא על אחת מנשותיהן אינו כבא על אשת איש ולפיכך אינם ממזרים לדעתי.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים

  1. ח"ב תשצו