פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד ה

סעיף ה

ישראל שבא על אחת מאלו, הולד כמותה (משנה קידושין סו,ב). ואחד מאלו, חוץ מממזר שבא על בת ישראל, הולד כשר לקהל (יבמות מה,ב) אלא שפגום לכהונה^א (רא"ש, דלא כרמב"ם).

א. גוי שבא על בת ישראל: יבמות מה,ב: הולד כשר. בדף מה,א נאמר שכל האמוראים מודים שפסול לכהונה ק"ו מאלמנה לכה"ג, ולא מובא שם אף חולק, אך בדף מה,ב נכתב בסתם שכשר ולא הוזכר שפגום לכהונה.

רמב"ם: כשר אף לכהונה.

רא"ש,שו"ע: אינו ממזר אך פגום לכהונה. מהב"ש משמע שלשיטתם אף בדיעבד אם נישאת תצא, אמנם הח"מ בסימן ז,יז כתב שלשון פגום משמע שלא תצא.

רי"ף,רמב"ן: הסתפקו אם כשר לכהונה, וכתב הרמב"ן עפי"ז שלכתחילה לא תינשא אך אם נישאת לא תצא. המל"מ תמה מדוע לא החמיר הרי זה ספק דאורייתא. שעה"מ תירץ ע"פ שו"ת מהריב"ל שהסתפק אם במחלוקת לגבי היתר אשה לבעלה יש להחמיר או שיש להקל שמא יהא זה גט מעושה. עפי"ז י"ל שהרמב"ן חשש לגט מעושה, ומ"מ בספק במציאות כגון ספק קרוב לו כן כופים לגרש כיוון שזהו ספק דאורייתא ומהתורה עליו לגרשה^[1].

שו"ת רש"י,ח"מ ז,יז,ב"ש: פגומה אך אם נישאת לא תצא.

ציץ אליעזר^[2]: כשיש צירופים נוספים אפשר להקל אף לכתחילה וכן לצרף דעת הרשד"ם (הובא בבאר היטב סי' ו, ורבים חלקו עליו) שבימינו הכהנים הם רק ספק כהנים.

ולד זכר: רמב"ן: למ"ד שהולד פגום לכהונה ה"ה שאם הולד זכר הריהו חלל ונפק"מ שביתו תהא פסולה לכהונה.

רש"י: אם הולד נקבה הריהי פגומה ואסורה לכהן אך אם נולד זכר אינו פגום כלל וביתו תהא מותרת לכהונה. השו"ע בסי' ז,יז כתב שאם נולדה בת פגומה לכהונה ומשמע בפשטות כרש"י.

האם הולד זקוק לגיור: פסקי תוס'^[3],יערות דבש: הולד גוי (למ"ד שאינו ממזר) ורק לאחר הגיור כשר. אמנם המהרש"א יישב וביאר במקור בתוס' שהולד ישראל. ברש"י בפשטות יש סתירה בכך^[4], ושעה"מ יישב שדבריו שהוי גוי הם רק להו"א שם.

הגאון מליסא: נחשב גוי אך לאחר הגיור נחשב יהודי מתחילה ולא גר, כיוון שגוי מיוחס אחר אביו אך יהודי אחר אימו, וא"כ לאחר הגיור מיוחס אחר אימו. בכך מתרץ מדוע חייב בפדיון.

רי"ף,רמב"ם,ט"ז,ש"ך,ב"ש,נו"ב,חמד"ש: הולד ישראל. החמדת שלמה מוכיח זאת מהנאמר בבכורות מז שחייב בפדיון. הפת"ש כותב שהרי"ף והרמב"ם ודאי סברו כן כי לדעתם הבת אפי' לא פגומה לכהונה, וגיורת פסולה לכהונה.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים