פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מ א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי בפרוטה זו לאחר ל' יום, אף על פי שנתאכלו המעות בתוך ל' יום, הרי זו מקודשת לאחר ל' יום (קידושין נח,ב); ואם חזר בו בתוך השלשים יום, או חזרה היא, אינה מקודשתא (כר' יוחנן נט,א). הגה: וי"א דאם קדשה בשטר ואינו בעין לאחר ל' יום, אלא נקרע או נאבד תוך ל', אינה מקודשת (הר"ן פ' האומר). המקדש אשה על ל' יום, מקודשת לעולםב (שם).
קידושין נט,א: הטעם שיכולים לחזור הוא שדיבור מבטל דיבור, ואע"פ שמקדשה בנתינת מעות נחשב דיבור. הר"ן מנמק שאין זה מעשה ממש כיוון שלא נגמרו הקידושין.
א. חזרו מהקידושין: ר"ן,ב"י,ח"מ: אם היא חזרה צריכה להחזיר המעות, אך אם חזר הוא אינה צריכה להחזיר. משום שכבר באו לידה בתורת קידושין, אחרת בזמן הקידושין כבר נתאכלו המעות[1].
שו"ת רא"ש: התנה אם אבוא לי' יום ולא בא, צריכה להחזיר לו המעות.
ב"ש: הרא"ש חולק על הר"ן.
רעק"א: אינו חולק. כאן אין זו חזרה מהקידושין אלא אי קיום התנאי, כיוון שבפירוש התנה "אם אבוא". נראה שהב"ש הבין שגם המקדש לל' יום נחשב כתנאי.
ב. מקדש בשטר על ל' יום: ירושלמי: אינה מקודשת. קידושי שטר נלמדים משטר גירושין ובגט פסול.
ח"מ: ספק מקודשת. להלכה פוסקים בסי' קלז שבגט היא ספק מגורשת וא"כ גם כאן היא ספק מקודשת.
מתוך הספר יאיר השולחן
הערות שוליים
- ↑ לא הבנתי מדוע סברא זו נכונה דוקא לגבי חזרת הבעל ולא לגבי חזרת האשה.